הפערים בחברה הישראלית הם מושג שכיח, כמעט נדוש. דיונים ציבוריים רבים מוקדשים לפערים הכלכליים, לפערים בשירותים בין מרכז ופריפריה, לפערים בין הקבוצות השונות, המגזרים והשבטים.
הפערים הללו – וכמה נוספים – אכן קיימים ומכרסמים פעמים רבות לא רק באיכות החיים, אלא גם במרקם הלכידות והסולידריות הנחוץ כל כך כדי ליצור מדינה מתפקדת.
אולם פער מסוכן לא פחות הוא הפער שבין המדינה לאזרחים. וליתר דיוק, הפער שבין הפוליטיקאים, קובעי המדיניות, מקבלי ההחלטות, מנווטי הספינה – לבין האזרחים החיים כאן, מכלל הקבוצות והיישובים.
למדינת ישראל יש חברה אזרחית שראוי להתגאות בה. התארגנויות רבות ומגוונות של אזרחים שעמלים על בנייתם של גשרים וחיבורים בין הקבוצות השונות, על בניית אמון וסולידריות, על הכרות והבנה זה של זה בשלל דרכים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דע מה שתשיב: כיצד יפעלו המפלגות להקטנת הגירעון?
– איך יוצאים מזה?
– מאיראן להאג: הרמטכ"ל יוצא למלחמה מדינית
במסגרת כנס דב לאוטמן, יצאנו השנה לתעד פעילויות העוסקות בחיזוק הדמוקרטיה והחיים המשותפים. פגשנו אזרחים שמתאמצים מאד כדי לבנות מרחבים בהם ימצא מקום לכולם, ואפשר יהיה לטוות רקמה עדינה אך חזקה של אמון כלל ישראלי. כך נבנה "סטודיו משלך" בירושלים, כמקום מזמין לאמניות מכל המגזרים. כך הוקם "המרחב השלישי" בבית הגפן בחיפה, שהווייתו התרבותית הייחודית מאפשרת לכל הבאים בשעריו לשאת איתם את הזהות הייחודית שלהם פנימה וללמוד על זהויות אחרות. כך נבנו מסעות של מורים ושל סטודנטים בחברה הישראלית, שיוצאים פיזית מאזור הנוחות שלהם כדי שיוכלו להכיר באמת אנשים אחרים מהם. וכך מזמינה "חוות בארי" בבאר שבע אנשים מגוונים, בכל הגילאים, לעבוד את האדמה, עבודת ידיים ולב שדרכה נוצרת קהילה. בנוסף, ישנן יוזמות המעודדות חרדים וחילונים להכיר דרך פעילות ספורטיבית משותפת או דרך שיחות, יוזמות של תמיכה רב-קהילתית במאבק החשוב של החברה הערבית באלימות המשתוללת ביישוביה, ועוד ועוד.
ואלה הן רק דוגמאות אחדות מתוך מאות יוזמות אזרחיות שפועלות כדי לקדם את הערכים הדמוקרטים האנושיים הללו של כבוד אדם, שוויון והכרות אמיתית בין קבוצות שונות.
היכולת, ואפילו הציווי, לראות אחרים מאיתנו נטועים עמוק גם במקורות התרבות היהודיים. הסופר חיים באר סיפר לנו סיפור יפה על חלון ומראה, העשויים שניהם מאותו חומר, זכוכית. אלא שהמראה מצופה ציפוי כסף ועל כן ניתן לראות בו רק את עצמך. אחד ממנהלי בתי הספר שזכה באות הנשיא לחינוך לשותפות ציטט בטקס מקור תלמודי עם מסר דומה, על הצורך להתפלל בבית שיש בו חלונות על מנת לראות את האחרים גם בתפילה, אפילו בתפילה. לכן עוד יותר מאכזב לראות שמול פעילות הבנייה והיצירה העיקשת והמתמידה של האזרחים, נדמה שקברניטי המדינה עסוקים לעתים קרובות מדי דווקא בליבוי האש והאיבה בין הקבוצות, בשיח מכליל ומסית שמפורר את שכבת האמון האזרחית ובהתעלמות ממושכת מבעיות מורכבות שזועקות לפתרון.
בתקופת בחירות, הווליום של ההתבטאויות המשתלחות מתגבר עד כדי שלילה וגינוי של ציבורים שלמים, אך ההוויה העוינת קיימת גם בתקופות שבין בחירות. בעיקר קיימת הזנחה מתמשכת ומזיקה של בניית יסודות אזרחיים משותפים: ערכים דמוקרטים, מיומנויות חיים משותפים ומיומנויות אזרחיות, הכוללות חתירה לפתרונות מעשיים והבנה עמוקה של המושג טוב משותף או טובת הכלל.
לראייה, אין במערכת החינוך תכנית כוללת לחינוך אזרחי, קבינט הפיוס שאמור היה לקום במסגרת הממשלה הפריטטית התפוגג כמו לא הוזכר מעולם, ואזרחים רבים, מקבוצות שונות, חיים בתחושת ניכור מהמדינה ובעיקר ממנהיגיה.
אולי כבר התרגלנו לחיות ככה, אבל האמון של אזרחים במקבלי ההחלטות הוא מרכיב משמעותי ביכולת של מדינה דמוקרטית להיות מדינה שמתפקדת היטב. האמון הזה נפגע באופן עמוק בתקופה האחרונה, ולא רק בשל תפקוד לקוי, אלא גם בשל התנהלות המעודדת אנטי סולידריות, העדפות לא שקופות ולא ברורות, והבלטה עצומה של המגזריות בחברה הישראלית.
חינכו אותנו שנבחרי ציבור אמורים להיות האנשים שעליהם אנו סומכים את ידינו מתוך אמון שיידעו לעשות את הטוב ביותר והנכון ביותר עבור החברה כולה. כדי שיוכלו לחזור ולהיות כאלה וכדי לגשר על הפער שנפער בינינו, אולי הגיע הזמן שנבחרי הציבור יבואו ללמוד מהאזרחים שבוחרים אותם איך זה נראה כשעובדים קשה כדי להפוך את ישראל בכל יום מחדש לבית המשותף של כולנו.
כנס דב לאוטמן, יתקיים במתכונת אונליין היום (ג'), 16/3, ויעסוק במסע בחברה הישראלית בעקבות החינוך לדמוקרטיה ושותפות.
מטרת הכנס היא להעלות את הנושא של חיים משותפים לסדר היום ובעיקר להציג כלים- איך עושים את זה, מתוך תקווה ותפיסה כי חיים משותפים הם המענה לפערים המתרחבים בחברה הישראלית.
הכנס במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, אנשי חינוך ואקדמיה ובהשתתפות בכירים: שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו-שאטה, ראש עיריית ת"א רון חולדאי, אמי פלמור, הסופר חיים באר, פרופ' יולי תמיר, פוראת נאסר ועוד.
