לקראת סיום המהדורה המרכזית של חדשות 13 אמש שודרה כתבתו של אבישי בן-חיים "תהיי חרדית יפה ותשתקי" על השרה עומר ינקלביץ'. אחת התמות המרכזיות הייתה התלונה של ינקלביץ' על כך שמתייחסים רק לעובדה שהיא אישה חרדית ולשמועות המכוערות שהפיצו עליה, במקום להתייחס באופן ענייני לעשייה ולפעילות הציבורית שלה. אולם בכתבה שמתפרסמת לקראת סיום הקדנציה של השרה שאוטוטו תפנה את מקומה במשרד התפוצות, לא נאמרה אפילו מילה אחת על עשייתה המיניסטריאלית.
מלבד החלק שעסק בפעילות הטרום פרלמנטרית שלה, לאורך כל הכתבה התחושה הייתה שעוסקים בכל נושא בעולם מלבד במה שרלוונטי לצופים בנקודה הזו, מעבר לשמועות הצהובות על ינקלביץ'. היא הוצגה כבת רגישה לאביה האומן שנאלץ לעזוב את הבמה כשחזר בתשובה, כאימא נהדרת לבניה שמשרתים בצבא ובשירות הלאומי וכחברה חביבה לשופינג ובישולים.
משום מה לא נשאלו השאלות העיתונאיות הכי פשוטות שהייתי מצפה לשמוע נבחרת ציבור עונה עליהן. מה קרה למפלגה שרצת בה? מה האחריות שלך בכישלון המפעל שנקרא כחול לבן? מה עשית בשנה האחרונה במשרד התפוצות? אפילו איך את מסכמת את התקופה או מה התוכניות לעתיד היו יכולות להיות רלוונטיות. במקום זה הכתבה ליקטה אוסף של קלישאות ישראליות מחייה של השרה – חייל במדים, נשים ליד סירים, חרדית וקיבוצניקית מדברות כשברקע של הכול שירי ארץ ישראל הישנה והטובה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שקד למצביעים: "הקמת ממשלה עם 11 מנדטים זה בעייתי"
– נמצאה החברה שחשודה בשפיכת הנפט שהוביל לאסון החופים
– יאיר לפיד שובר שתיקה: האם הוא בכיוון הנכון?
הכותרת המרכזית של הכתבה הייתה ההתנערות המפורשת של ינקלביץ' מסיפור הרומן עם בני גנץ והמפגש שלה עם רויטל אשתו בביתם. חשוב להגיד, עלילות על התקדמות של נשים בדרכים בזויות צריכות להיעלם מהעולם. היא צודקת בהחלט: אף אחת לא אמורה לעמוד מול המצלמה ולהתמודד עם טענות חסרות בסיס על רומנים והתקדמות פסולה. החשדנות כלפי נשים כאילו אם הן מצליחות או מתחזקות הן כנראה מכרו את עצמן בצורה כלשהי, פשוט דוחה. למרות ששנתיים אחרי הפרסום זה קצת מעט וקצת מאוחר, טוב שינקלביץ' נלחמת בשמועות.
כדי לחזק את הפרכת השמועות עליה, היא ערכה מפגש מיוחד עם רויטל גנץ. הייתי מצפה לשמוע תוכן משמעותי באירוע כזה, אולם במקום זה, בחרו להציג מפגש מביך בין שתי נשים במטבח שזורקות אחת לשנייה מחמאות חלולות. עד כדי כך שהיה קשה מאוד למצוא משפטים בעלי תוכן משמעותי לצופה. בסופו של דבר, ההצצה המהונדסת מאוד למערכת היחסים בין השתיים לא הוסיפה הרבה לאמינות ההצהרה של ינקלביץ'. אולי אפילו להיפך.
הכתבה הצטיירה כמהלך נואש של מי שרואה את סוף הקריירה הפוליטית שלה ומנסה להכין את הקרקע לתפקיד כלשהו בחיים האזרחיים, או לפחות לנסות לטהר את שמה רגע לפני שהיא יורדת מהבמה הציבורית. ואלו מטרות חשובות בהחלט. אבל אם חוזרים לשם הכתבה, במבחן היותה לא רק אישה חרדית אלא שרה מוצלחת או פוליטיקאית חזקה בזכות עצמה ויכולותיה – היא לא עמדה.
