כמה ימים לאחר שנחשפה ברעש גדול פרשת יהודה משי זהב, הוחלט בצמרת משטרת ישראל לפתוח בחקירה לבירור הטענות הקשות נגדו. העדויות נגד משי-זהב, כפי שהתפרסמו בעיתונות, מצביעות לכאורה על עבירות בתחום התקיפות וההטרדות המיניות. במהלך הימים האחרונים עולות עוד ועוד עדויות על פגיעות מיניות שביצע משי-זהב לכאורה בגברים, נשים וילדים לאורך השנים.
על פי הפרסומים בתקשורת, המשימה לחקור את הפרשה הוטלה על היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), אחת מיחידות העילית של המשטרה, הידועה ביכולות החקירה הגבוהות של אנשיה, ובתקציבים הנכבדים המועברים לה, יחסית ליחידות אחרות. היא מתמחה בחקירות כלכליות ובחקירת אנשי ציבורי – ראשי רשויות, שרים ואף ראשי ממשלה.
שאלה מתבקשת היא מה ליחידת ההונאה הארצית, זו שמתעסקת בחקירת ראשי רשויות, שרים ואף ראשי ממשלה, עם חקירת טענות לעבירות מין? ובכן, התשובה היא שאין בין יחידה זו ובין חשדות לעבירות מין דבר וחצי דבר. כאמור, מדובר ביחידה שמתמחה בחקירת עבירות כלכליות, חקירות נגד אנשי ציבור בגין בגין הונאה ושוחד ומעין אלה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שקד למצביעים: "הקמת ממשלה עם 11 מנדטים זה בעייתי"
– נמצאה החברה שחשודה בשפיכת הנפט שהוביל לאסון החופים
– יאיר לפיד שובר שתיקה: האם הוא בכיוון הנכון?
עבירות מין מחולקות בחוק הפלילי הישראלי לארבעה סוגים, מהקל (כמובן מבלי להקל ראש בחומרת המעשים) לכבד: הטרדה מינית, מעשה מגונה, מעשה סדום ואינוס. לכל אחד מהמעשים הללו נקבעו עונשי מאסר אשר מבטאים את רף החומרה שהמחוקק מייחס להם.
המשמעות היא שבמסגרת חקירתו של משי-זהב, תצטרך המשטרה לחקור סוגים שונים של עבירות, שחלקן עבירות הנמצאות ברף הנמוך של הענישה בתחום עבירות המין, וחלקן ברף הגבוה.
חקירה כזו מחייבת התמחות וניסיון בבדיקות טענות שונות בתחום עבירות המין, מכל הסוגים. נדרשת הבנה גבוהה בהוראות החוק ובפרשנויות המשפטיות השונות. כך, לדוגמה, כאשר מעורבות נסיבות מחמירות כמו קטינות, משפחה, יחסי מטפל-מטופל, העונשים משתנים ולרוב גדלים. לצד אלו, בעבירות מין יש יחסי התיישנות שונים בשל הבנת המחוקק את המורכבות שבחשיפה של פגיעות מיניות ובמיוחד אצל מי שהיו קטינים בעת הפגיעה.
לשאלות של טיב המעשים ושאלות היחסים בין העושה לנפגע, יש משמעות רבה. בחלק מהמעשים ייתכן שיהיה מדובר בעבירה שנתפסת כחמורה, אך היא תתיישן בגלל נסיבות המקרה, בעוד שמעשה שיכול להיות נחשב קל יחסית, לא יתיישן.
מעבר לכל, כדי באמת להיות בעלי יכולת לחקור את משי זהב על כלל מעשיו, נדרשים חוקרים שיצליחו להביא את כל המתלוננים שהעידו בפני כלי התקשורת, וגם את אלה שעוד לא חשפו את עצמם, להתייצב במשטרה ולספר את מה שאירע להם.
המחשבה שיאח"ה היא היחידה המתאימה לחקור את הפרשה הזו, היא טעות בסיסית שנובעת מהעברה אוטומטית של חקירות "חמורות" של "אנשי ציבור" ליחידה עם פרופיל ציבורי גבוה. אלא שחוקרים שיודעים לחקור עבירות כלכליות, שרים וחברי כנסת, מוצלחים בעבודתם ככל שיהיה, אינם החוקרים המתאימים לחקור עבירות מין, בוודאי שלא עבירות מין במגזר החרדי.
לעומת זאת, ישנן לא מעט חוקרות בצח"מים (צוותי חקירה מיוחדים) של המרחבים השונים של המשטרה, שמתמחות בחקירת עבירות מין. במרחב ירושלים באופן ספציפי, ישנן לא מעט חוקרות (וחוקרים) עם ממשק של שנים רבות מול המגזר החרדי, ובכלל זאת בתחום עבירות המין. אלה חוקרים שהסיכוי שיפצחו את הפרשה גבוה בהרבה.
בנוסף לכך, יש לזכור כי מדובר בסיבוב שני בין יאח"ה למשי זהב. בסיבוב הראשון, לפני כעשור משי זהב יצא כאשר ידו על העליונה. התיק נגדו בחשד לעבירות מין נסגר. מטבעו של עימות בין שני צדדים, יש להניח שמשי-זהב למד את השיטות של יאח"ה ושכלל את יכולות ההתמודדות שלו מולם בסיבוב הקודם. כעת, נדרשות גישה חדשה ושיטות חדשות שיאח"ה איננה הגורם המתאים לנקוט בהן.
לסיכום: גורלו של התיק נגד משי זהב נעוץ, במידה מרובה, בשאלה האם המשטרה תצליח להגיע למתלוננים ולמתלוננות נגדו לגרום להם לדבר על המעשים. ככל שלא ימצאו הנפגעים או שאלו לא יסכימו לדבר, הרי שגורלו של התיק הזה יהיה זהה לקודמו. יאח"ה היא לא היחידה המתאימה לבדוק את הטענות.
