יש נטייה בתקשורת הישראלית ובקרב פרשניה להעניק את כתר פילוג הרשימה המשותפת לראש הממשלה בנימין נתניהו. כמו שאהוד ברק מפרק שעונים ומרכיבם, בנימין נתניהו מנתץ מפלגות ומלחימן. הוא עשה זאת לכל כך הרבה מפלגות, ביניהן כחול לבן על עשרות המנדטים שלה, וכך עשה גם למפלגות הערביות.
אינני מתכוון לקחת את הקרדיט הראוי מראש הממשלה בעניין מומחיותו. נתניהו הוא אשף פוליטי מזהיר, אבל בעניין פילוג המשותפת חוששני שמסתתר סיפור נוסף. ייתכן שראוי שחלק מהקרדיט יינתן למפלגות השמאל, עם האג'נדה החילונית והליברלית, שהיוו את הזרז המרכזי לפיצול המשותפת לשני מחנות. מספר הצעות חוק שהועברו על ידי ראשי מפלגות השמאל בכנסת הקודמת הן אלו שפערו סדקים עמוקים בין התנועה האסלאמית למפלגות הערביות. סוגיית הלהט"ב וערכי המשפחה למשל, שהיא אחת הסוגיות הבוערות בבחירות האלו, היא תוצאה ישירה של דחיפת חקיקה ליברלית מצד מפלגות השמאל בישראל.
צפו: העימות בין עיסאווי פריג' ממרצ לח"כ לשעבר מרע"מ דהאמשה
עימות חריף בין עיסאווי פריג' ממרצ לח"כ לשעבר מרע"מ דהאמשה |
פריג' אמר שרע"מ צריכה להודיע שלא תשב בממשלה עם בן גביר ושלא תתמוך בה מבחוץ
דהאמשה: אנחנו לא בכיס של אף אחד. בן גביר, חבר שלך, עם הציונות שלך
פריג': אתה סוחר בדת
דהאמשה: מה הקשר שלך לדת יא-להט"ב@eran_singer pic.twitter.com/ulsBjLWPPW
— כאן חדשות (@kann_news) March 17, 2021
למעשה, כרגע מתנהל קרב קשוח וסוער על ההגמוניה הפוליטית בחברה הערבית, בין אנשי האסלאם לקומוניסטים. עד היום זוהתה המשותפת עם הנהגתו של איימן עודה, יו"ר מפלגת חד"ש הקומוניסטית, השמאלנית, החילונית והליברלית. אבל התנועה האסלאמית קוראת תיגר על עודה וחבריו וטוענת כי החברה הערבית איננה קומוניסטית וגם לא חילונית, אלא מוסלמית ושמרנית. אם רע"מ תקבל חמישה מנדטים ומעלה והמשותפת תקבל שמונה מנדטים ומטה, התנועה האסלאמית תהפוך למפלגה המובילה בחברה הערבית וזו שנותנת את הטון בסוגיות רבות בתחום הפוליטי, הערכי והחברתי.
כבר בתחילת ינואר אשתקד התפרצו זרעי המחלוקת בין רע"מ לקומוניסטים, כשחוק הפונדקאות עבר בעוד חד"ש תומכת ורע"מ מתנגדת. בהמשך הגיעו חוק טיפולי ההמרה שיזם יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ (רע"מ התנגדה, חד"ש תמכה ואחמד טיבי נמנע) והצעת החוק של ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו שאתגרה את בתי הדין הרבניים בענייני נישואין וגירושין, אך אתגרה לא פחות את בתי הדין האסלאמיים (התנועה האסלאמית התנגדה בתוקף, חד"ש תמכה, ובאמצע – רעשי רקע ופיצוצים בתוך החברה הערבית ביחס לסוגיות להט"ביות וערכי המשפחה).
עם כל הכבוד לנתניהו וליכולתו למוסס מפלגות, השאלות האלו, שעוסקות בערכי המשפחה, ממחישות את הקרע שיש בין הפוליטיקאים הערביים לבין החברה הערבית, וכך גם הוויכוח בין איש התנועה האסלאמית ח"כ עבד אל-מלכ-דהאמשה לאיש מרצ עיסאווי פריג'.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– האם אפשר להעמיד את יהודה משי זהב לדין?
– החינוך הוא לב הטרגדיה של החברה החרדית
– ריבלין למשלחת החילוץ: "ערבות הדדית היא צו השעה ואתם ההוכחה לכך"
מספיק להביט בקמפיינים של חברי התנועה האסלאמית ברשת כדי להבין כמה סוגיית הלהט"ב בוערת בחברה הערבית. הסרטונים שלועגים לשלוש המפלגות (חד"ש, בל"ד ותע"ל) בסוגיה זו הם כלי הנשק של פעילי רע"מ, שמאשימים את השאר בבגידה בדת האסלאם ובערכי המשפחה.
כך למשל ד"ר סאלם קודסי, מספר 11 בתנועה האסלאמית, ואיש חינוך ידוע בחברה הערבית המופיע באופן די בולט בקמפיין רע"מ. ד"ר קודסי פרסם מאמר שהפך להיות חלק ממאבק התנועה האסלאמית בבחירות האלה, שכותרתו היא "הנכבה החדשה 2048 והזכות לחזור אל עצמנו". התפיסה של התנועה האסלאמית, אותה היא מבקשת לשים על השולחן בבחירות האלה, סוברת שהנכבה נוצרה בתוך החברה הערבית בעקבות הפשע והאלימות, ותהליכים חברתיים, חילוניים וזרים הפוגעים בערכי המשפחה כמו סוגיית הלהט"ב.
ד"ר קודסי תיאר את מה שהוא רואה כ"התפוררות" החברה הערבית בישראל. התמעטות הילודה, הסמארטפונים שחודרים לכל בית, והחקיקה של חברי כנסת ערבים לטובת חוקים המקדמים זכויות להט"ב, יובילו בסופו של דבר, לטענת קודסי, להתמעטות החברה הערבית מ-20 אחוזים ל-15 אחוזים מאוכלוסיית ישראל. קודסי קרא לחזור לערכי הדת והמוסר לפני שהחברה הערבית תתנוון מערכים מערביים שליליים. זו התפיסה הרווחת כיום בתנועה האסלאמית, והמאבק בתוך הפוליטיקה הערבית בישראל נסוב סביבה.
"אנחנו חברה שמרנית"
אחד מאנשיה הבולטים של התנועה האסלאמית הוא השייח' כמאל ריאן, שכיהן כאיש ציבור במשך שנים רבות ומשמש היום כיו"ר מרכז "אמאן" למאבק באלימות בחברה הערבית. ריאן לא נותן קרדיט לנתניהו בעניין פיצול המשותפת, אך מסכים לתפיסה בה החקיקה החילונית האגרסיבית, לטענתו, הייתה זרז משמעותי בפירוק המשותפת.
"יש מפלגה קומוניסטית ששולטת בשיח הפוליטי הפנים־ערבי בתוך ישראל", מסביר ריאן את תפיסתו את שני הכוחות הפוליטיים בחברה הערבית, "ויש את התנועה האסלאמית שהיא רק חלק מהמרכיבים במשותפת. היום המשותפת זו למעשה המפלגה הקומוניסטית ושותפיה". הפיצול, לדעת ריאן, קרה בגלל שתי סוגיות מרכזיות: הפשיעה והאלימות המשתוללות בחברה הערבית, וסוגיית ערכי הדת והמשפחה.
בסוגיית האלימות, טוען השייח' ריאן, ביקשו בתנועה האסלאמית לעשות מעשים ולפתור בעיות, לעומת שאר המפלגות הערביות שרק מדברות על מאבק באלימות אבל לא מוכנות לפעול לפתרון. לדבריו, יש מקום גם לבדק בית בתוך החברה הערבית.
בעניין הלהט"בים יש לריאן דעה ברורה. "אין לנו בחירה בשאלות הללו, זה עניין דתי גרידא. אנחנו לא הולכים נגד הדת בסוגיה הזו. לא רק הלהט"בים, אנחנו בעד כל מה שקשור לערכי המשפחה, ליסודות בתי הדין, כל החוקים הקשורים בחיזוק המשפחה הערבית הפלסטינית. יש להם [למפלגות הערביות, י"פ] דעות שמושפעות מהשמאל הישראלי, וזה בסדר גמור. אבל אנחנו לא נוכל ללכת עם זה. הם העבירו חוקים שאנחנו לא יכולנו ללכת איתם, כמו טיפולי המרה וכיוצא בזה, אנחנו חברה שמרנית. החוקים האלה לא טובים לנו".
הוויכוח היצרי בין עיסאווי פריג' לדהאמשה, אומר ריאן, הוא ויכוח אמיתי שקיים היום בחברה הערבית הקרועה בסוגיות הללו. הטענה של חברי המשותפת שסוגיית הלהט"ב היא שולית מנותקת מהמציאות, קובע השייח' ריאן. "הסוגיות הללו [להט"ב וערכי משפחה, י"פ] משליכות על המשפחות, על קיום המשפחה, ערכי המשפחה, מוסד המשפחה. זה לא שולי בכלל. בקרב חברות שמרניות אלו סוגיות ערכיות מהמעלה הראשונה. אני צריך ללכת לכנסת ולקדם דברים שפוגעים בערכי המשפחה? בוודאי שלא. אם הכנסת לא תשרת את החברה שלי אני לא צריך אותה. וזה בכלל לא קשור לנתניהו. אנחנו לא מסתירים את העובדה שאנחנו אנשים שמרניים. אם הכנסת תפגע בערכים השמרניים שלנו, אנחנו לא נזדקק לה".
כמה רע"מ תקבל בבחירות האלה?
"אהיה מופתע אם נקבל פחות משש. הציבור הערבי הוא ציבור שמרני".
