"את החרדים יחד עם ביבי, להעמיס על מריצה ולזרוק למזבלה". ההתבטאות הדוחה של אביגדור ליברמן, שהושמעה במסגרת המדמנה הטלוויזיונית העונה לשם "אופירה וברקו", עוררה סערה ציבורית וגינויים מכל קצווי הקשת הפוליטית, אבל כנראה עשתה לו טוב בקרב ה"בייס". נעצור רגע לשאול: האם ליברמן הוא גזען?
יהדות התורה העלתה סרטון שחלקו הראשון צולם באירוע "בארק מצווה" – אירוע ביזארי שבו יהודים אמריקנים, לרוב רפורמים או קונסרבטיבים, עורכים טקס בר מצוה לכלב שלהם. בחלק השני של הסרטון הוצגו צילומי כלבים החבושים בכיפות, עטופים בטליתות או מעוטרים בתפילין, כשברקע הקריין מכריז: "בבג"ץ – זה יהודי, וגם זה יהודי, והוא – סבתא שלו הייתה רב, בטח שהוא יהודי, וגם זה וגם זה וגם זה וגם זה". המסר ברור: מתגיירים רפורמים וקונסרבטיבים משולים לכלבים בטלית ותפילין. שוב עולה השאלה: האם החרדים האשכנזים שהפיקו את הקמפיין הם גזענים? ואם התשובה לשתי השאלות הראשונות חיובית – מי צריך לטפל בגזענים, הממשלה?
גזענות היא רעה חולה, על כך אין מחלוקת, לפחות בין אנשים מוסריים. צדקו אנשי משרד המשפטים שכתבו שפריווילגים שלא חוו מימיהם גזענות שהופנתה כלפיהם אישית, יתקשו להבין באמת את פִּגעה הרע והמכאיב. תיקון עולם צריך לכלול השקעת תשומות כדי לבערה, ולמצער לצמצמה.
המשפטנים אוהבים להיות חלק מהחבר'ה הטובים. לכן אך טבעי שהם לא הסתפקו בהצפת הבעיה, וטרחו למצוא פתרון. בבחינת ציון ברגולציה תיפדה ושביה בעוד אכיפה. דא עקא, שפתרונות ממשלתיים לבעיות חברתיות רגישות הם עסק טריקי מאוד. ארגון ממשלתי עם תקציבים לא צריך שמרים. הוא יודע לתפוח לבד גם בלי תסיסה, לחות וטמפרטורה חמימה. לפקידים בכלל, ולפקידים שהם משפטנים בפרט, יש נטייה לנפח מוקדי כוח צנועים לממדים שלא שערום המייסדים, לנכס לעצמם סמכויות שלא כדין ועל הדרך להפוך לאח הגדול שמנהל ומחנך את האזרחים. וכך, בחיבוק הדב ובדריסת המגף הלא רגישה שלה, המדינה נופלת פעם אחר פעם בפתרון בעיות באמצעות יצירת בעיות חדשות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מחנה שמונים המנדטים
– ישיבת הסיום העגומה של הכנסת ה-23
– האם קשרי רוסיה-ארה"ב עומדים להסתיים?
"המאבק בגזענות בשירות המדינה וברשויות המקומיות הוא חלק אינהרנטי ממטרת־העל של משרד המשפטים להגן ולקדם זכויות אדם", כתבה ממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים סיגל יעקובי, בפתח דו"ח פעילות היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות שיצא לאחרונה. ברצינות? בשיעורי אזרחות למדנו שמשרד המשפטים אמון על ארגון מערכת בתי המשפט, ייעוץ משפטי לממשלה, אכיפת חוק באמצעות הפרקליטות וייצוג המדינה בערכאות. מאימתי מטרת־העל של המשרד היא להפוך לארגון־על לזכויות אדם?
היחידה הזו נוסדה כיוזמה של איילת שקד ואמי פלמור כדי לטפל בבעיה כאובה וממוקדת שצפה בימי כהונתן – מופעי גזענות שחוו יוצאי אתיופיה. היחידה עשתה דברים טובים, וללא ספק חלק מהאירועים הגזעניים המתוארים בדו"ח היו כאלו שהצדיקו התערבות. אבל מאז הקמתה, מוטת כנפיה נמתחה והורחבה עד מאוד. היום, על פי הדו"ח, "היחידה מהווה כתובת מרכזית עבור כלל הציבור בישראל: ישראלים ממוצא אתיופי, ערבים, חרדים, להט"בים, בני עדות המזרח, ישראלים דוברי רוסית ומבקשי מקלט". מכיוון שמגורשי עמונה וגוש קטיף לא נמצאים ברשימה, אפשר בהחלט למסגר את לקוחותיה תחת הכותרת "ישראל השנייה".
וכך, היחידה שהייתה אמורה לעסוק בגזענות זולגת אל עולם פוליטיקת הזהויות, אותה פרקטיקה פרוגרסיבית מוכרת שבמסווה של קידום שוויון ואחווה משתמשת בזהויות של מיעוטים "מדוכאים" ככלי נשק לפירוק "זהויות הגמוניות" של הרוב הלאומי המדכא. את המגמה הזאת לא רואים בכותרות אלא בפרטים הקטנים.
נגד מאבק בהתבוללות
היחידה מפעילה 72 ממונים למאבק בגזענות, אשר מפוזרים בין משרדי ממשלה ויחידות סמך ממשלתיות שונות. כל ממונה כזה נדרש לבלוש אחר מופעי גזענות גלויים או סמויים במשרדו, ו"לאחר זיהוי של פרקטיקה מפלה או מדירה, מצופה מהממונה לפעול לשינויה ולייצר במקומה פרקטיקות מכלילות ומקדמות שוויון".
מהי פרקטיקה מפלה או מדירה הנגועה בגזענות? הדו"ח מציע דוגמה: "זיהוי תופעה של גיוס לתפקידים בכירים מקרב יוצאי צבא – דבר שמדיר ערבים וחרדים מתפקידים אלו, והצפת התופעה בפני ההנהלה". הבנתם? ארגון גדול המגייס לשורותיו קצינים בכירים שהשתחררו מקבע נגוע בעצם בגזענות, ועל הממונה מוטלת חובה לפעול לשינוי הדפוסים ולקידום השוויון.
מחברי הדו"ח מספרים על "שיחה עם הנהלת חברת אבטחה בעקבות תלונות על יחס שונה של מאבטחים לאנשים מקבוצות אוכלוסייה מסוימות". הכוונה כאן היא לפרקטיקה המכונה "פרופיילינג". בימים כתיקונם, כאשר עשרות אלפי ישראלים עוברים מדי יום בנתב"ג, המאבטחים לא יכולים לעכב את כולם לבדיקות ביטחוניות, והם מונחים לדגום נבדקים בעלי סיכוי גבוה יותר למעורבות בפח"ע. להלן, נוסעים ממוצא ערבי. הסטטיסטיקה עיוורת לגזע, וכל סטטיסטיקאי עיוור יגיד לכם שאמנם לא כל הערבים הם מחבלים, אבל למרבה הצער כמעט כל המחבלים הם ערבים.
"גיוס יוצאי צבא לתפקידים בכירים מדיר ערבים וחרדים", קובע הדו"ח הממשלתי. הבנתם? ארגון המגייס לשורותיו קצינים בכירים שהשתחררו מקבע, נגוע בגזענות
הפרופיילינג הוא פרקטיקה לא נעימה בכלל, אבל ארגוני אבטחה גדולים במערב לא יכולים לוותר עליו. אם לא היה פרופיילינג והמאבטחים בנתב"ג היו בודקים את כולם בבדיקה מלאה, הנוסעים היו נדרשים להגיע 12 שעות לפני הטיסה ולא רק ארבע שעות. האם הפרופיילינג מוכיח גזענות?
מחברי הדו"ח ציינו לשבח כמה ממונים שהפגינו הצטיינות יתרה בתפקידם בשנה החולפת. אחת מהם היא עו"ד רגינה שוראשי, יועצת משפטית בלשכה המשפטית וממונה על מניעת גזענות ברשות האוכלוסין וההגירה. "המסר שברצוני להעביר הוא 'יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך'", שטחה שוראשי את השקפת עולמה.
עו"ד שוראשי לא הסתפקה בהעלאת מודעות אלא פעלה לתיקון בעיות ספציפיות: "בעקבות תחקיר ערוץ 13 על מתקן האכיפה בבני־ברק, שבו נמתחה ביקורת על עובדי רשות האוכלוסין במתקן – נערכו מספר ישיבות עם מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה וגורמים מקצועיים, ובמסגרתן הוחלט לשלב הרצאות והכשרות לטובת העובדים לצורך שיפור השירות, מתן כבוד לכל אדם והעלאת המודעות לסוגיית מניעת גזענות בשירות הציבורי".
חיפוש קצר בגוגל מגלה שהמתקן האמור נמצא כבר זמן רב על הכוונת של ארגוני סיוע למסתננים. המטרה של הארגונים הללו ברורה למדי: לסגור את כל המתקנים ולחלק תעודות זהות למסתננים באשר הם. סוגיית מדיניות ההגירה של ישראל סבוכה ומורכבת, אבל הדרך לפתור אותה היא לא באמצעות מניפולציות והאשמות ב"גזענות".
הלאה. בין התלונות שבהן טיפלה היחידה הופיעה תלונה ולפיה "בתיבות דואר מונחים פלאיירים אשר יוצאים נגד מערכות יחסים בין יהודיות וערבים". למען השם, מה הקשר בין קמפיין למניעת התבוללות ובין גזענות? למעט קצה של התנועה הרפורמית בארה"ב, אין שום זרם יהודי מסורתי שאיננו מתנגד באופן נחרץ לנישואי תערובת. האם גם הנושא הזה הוא עניין למשרד המשפטים לענות בו תחת הכותרת "מאבק בגזענות"?
לצד אלו היו עוד סתם תלונות שלא קשורות לכלום. כמו למשל "תלונה כי במהלך משחק כדורסל נשמעו קריאות גזעניות של אוהדים התומכים בקבוצת בני־יהודה כלפי שחקנית רמת־חן על רקע צבע עורה", ו"במהלך משחק כדורגל נשמעו קריאות גזעניות של אוהדים התומכים בקבוצת בני־יהודה בצורת נהמות שהופנו כלפי שני שחקני בית"ר ירושלים, אנטואן קונטה ופרדי פלומיין, על רקע צבע עורם". ההתאחדות לכדורגל בישראל יודעת לטפל היטב באוהדים וולגריים, בין היתר באמצעות קנסות לקבוצות. מדוע משרד המשפטים אמור להפעיל את הכלים הכבדים שלו למשימה הזאת?
ללא סמכות חוקית
אחרונים חביבים, החרדים. הם מהווים 19 אחוזים מקרב המתלוננים על גזענות. בימים כתיקונם בכלל ובימי קורונה בפרט, בין החרדים לשאר הקבוצות באוכלוסייה ישנם מתחים לא פשוטים בשאלות כבדות. אפשר להתווכח על הסוגיות במחלוקת, אבל באיזו צורה הן קשורות לגזענות?
בשנה שעברה פנתה היחידה לאתר ערוץ 7 ודרשה ממנו להוריד ידיעה שבה דווח כי החשוד בהצתת מבנה בעיריית ירושלים הוא ערבי תושב מזרח העיר. עורכי הערוץ התקוממו ובצדק, שכן היחידה לא הייתה טוענת לגזענות אם חדשות 12 היו מפרסמים שגבר חרדי חשוד באונס. אז גם עלתה שאלת הסמכות החוקית של היחידה.
מחברי הדו"ח מציינים כי "יש חשיבות רבה בהסדרה נורמטיבית של מאבק זה", ורומזים לכך שכל פעילות היחידה איננה מוסדרת בחוק. זוהי בעיה רצינית מאוד. עקרון החוקיות קובע שלמדינה אסור לנקוט שום פעולה אלא אם כן חוק מפורש מתיר לה, בניגוד לאזרח פרטי שמותר לו לעשות כל העולה על דעתו אלא אם כן חוק מפורש אוסר עליו.
השיח הפוליטי הוא צעקני, מתלהם, רדוד ומחנאי. לא רק בישראל, אגב. רוב מדינות המערב, וארה"ב בראשן, סובלות משיח אלים ומפלג. בפרספקטיבה היסטורית לא בטוח שזה נורא כל כך. הנטייה האנושית לאלימות, שבעבר תועלה למלחמות המונים עקובות מדם, עברה סובלימציה במידה רבה למאבקים רטוריים בפוליטיקה או פיזיים־משחקיים במגרשי הכדורגל. בישראל צועקים באולפנים ומקללים ברשתות, אבל ברוך השם לא יורים ברחובות. נכון, אנחנו שואפים ליותר, מצפים מעצמנו ליותר וכמהים לשיחה על ערכים ומהות שיש בה קשב ויש בה לב. רק שלא בטוח שמדינה גדולה מדי ופולשנית מדי מקדמת אותנו לחזון הזה.
מהיחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות נמסר בתגובה: "היחידה מקבלת פניות בנושא גזענות ואפליה מכלל האוכלוסיות במדינה, ואף זוכה לאמון מכלל החברה הישראלית, שחווה אירועי גזענות ואפליה על רקע של שונות. כך ניתן לראות בפילוח הפניות ליחידה מהשנה החולפת, הנפרשות על פני קבוצות אוכלוסייה ודפוסי גזענות ואפליה שונים.
"המאבק בגזענות אינו נטל על 'מגזר' מסוים אלא בעיה שעימה מדינת ישראל מתמודדת, ועל כן היה – ועדיין – ראוי, שיחידה ממשלתית תפעל לקידום והובלת מיגור הגזענות הממסדית בשירות הציבורי, על כל הגישות וצורות ההתנהגויות הגזעניות. היחידה הובילה לקידום מתווים למניעת גזענות במגוון דרכים מאז הקמתה".
