חיים לוינסון, הכתב הפוליטי של עיתון הארץ , הוא צייצן מוכר בטוויטר עם 130.2 אלף עוקבים. רבים וטובים כבר סבלו מלשונו הארסית והקטלנית ומהטרלות שונות ומשונות שהוא נוהג להעלות מדי פעם לרשת. בדרך כלל אני לא משתגע באופן אישי על הסגנון, אבל נדמה לי שהשבוע הוא צייץ את הציוץ המדויק ביותר:
ממש הוציא את המילים מהפה. מדינת ישראל מתאוששת משנה של מגפה שפגעה בכל כך הרבה משפחות, הולכת למערכת בחירות בפעם הרביעית בתוך שנתיים, וחמישה ימים לפני ההכרעה (הלוואי) מי יוביל את המדינה ולאן, הרשת החברתית שכל כך אוהבת דיונים, אידיאולוגיה ופוליטיקה התעסקה עם מריצה, ביצה ואוזנייה.
כתבנו פה בשבועות קודמים מתי משתלם לפוליטיקאים להיעלב ומתי לא. בישורת האחרונה של מערכת הבחירות הזו זה רק הולך ונהיה גרוע יותר. מאז שהתקבע בתודעה הציבורית שבגין ניצח את בחירות 77' והביא למהפך בגלל ה"צ'חצ'חים" של דודו טופז, כולם נעלבים ומנסים לגרוף איזו חצי נקודה בציבור (נניח) ולגרום להם להצביע לצד שנפגע.
קחו למשל את תקרית המריצה:
אני בטוח שאם כל פוליטיקאי אחר היה אומר את זה, זה היה פותח מהדורות. אבל ליברמן נמצא עכשיו בצד "הנכון", אז האמירה הזו "להעמיס את ביבי והחרדים על מריצה ו…למזבלה" אצל תוכנית הפח של אופירה וברקו היא לגיטימית. בושה https://t.co/YqK395b24c
— מאיר ליוש Meir Layosh (@MLayosh) March 13, 2021
עשרות ציוצי תגובה היו על האמירה הדוחה והמגעילה הזו. אתם יכולים לדמיין בעצמכם: "מה היה קורה אם מישהו היה אומר את זה על ערבים", ובאותה תבנית של "מה היה קורה" על נשים/רוסים/אתיופים/להט"בים וכו'. היו סרטונים עם מריצות, טענות על הפרצופים הזחוחים של אופירה וברקו שלא מחו על האמירה הזו ועוד ועוד.
ספק גדול אם המתקפה הזו הזיזה מצביע אחד של ליברמן למפלגה אחרת, או אם היא תוציא מהבית מצביע של יהדות התורה שתכנן לא לבחור וזה מה שיזיז אותו לקלפי.
והנה, תראו, את דני קושמרו מקשה על ליברמן ובעיקר את התשובה:
הוידאו המלא. קרדיט ישי כהן
— אהרון נוראני (@Aaron_Nurani) March 17, 2021
טוב שהשאלה נשאלה. מצד שני, ליברמן רק ניצל אותה כדי להמשיך ולהסית. הואעשה הפרדה בין הח"כים לציבור שבוחר בהם והמשיך במלוא הכוח בלי מילת חרטה. בקיצור: WIN WIN. כל צד חיזק את המצביעים שלו וכולם מרוויחים.
וכך, כל אירוע תופס ממדים של נחיתה על הירח. ביצה נזרקה על אנשיו של גדעון סער בכנס פוליטי שערך במושב עזריה. לפי הדיווח החדשותי הפעיל שנפגע ממנה פונה לטיפול בבי"ח.
אם ככה הוא מאבד שיווי משקל מביצה, מה יקרה כשירו לפה טילים? pic.twitter.com/hQCvGUlFPA
— Igal Malka ?????? (@igal_malka) March 13, 2021
ומיד, מתחיל הפסטיבל: הסתה, זה ייגמר ברצח, נתניהו שלח בריונים. מן העבר השני: למה אתה לא מגנה את מה שליברמן אמר, מה הקשר לנתניהו וכן הלאה.
ואם זה לא היה ברור עד עכשיו: הדברים של ליברמן מגעילים ומגונים, זריקת ביצה על בן אדם ממפלגה אחרת הוא מעשה פסול ומכוער. הבעיה היא שהקרקס התקשורתי שמתלווה אליו ואל הדיונים בטוויטר לא משאיר חמצן לשום דבר אחר בעל ערך. לדיון על מצע, על רעיון, על דברים שהח"כים יקדמו. רוב רובם של הדיונים בטוויטר השבוע היו כל כך צפויים ועסקו בעיקר בסגנון הזה:
מצד ימין:
א: אתם תשבו עם השמאל
ב: אבל נתניהו לא ימין
א: אתם ממשיכים להגיד שתשבו עם השמאל
א: לנו אתם מטיפים מוסר על ימניות?
ומצד שמאל:
א: לא נשב עם נתניהו
ב: אבל אתם על אחוז החסימה. תפרשו
א: רק אנחנו נציל את המדינה מנתניהו
ב: אתם מסכנים את האפשרות שביבי יישאר בבלפור
ואם זה היה ויכוח בין ימין לשמאל זה נראה בערך כך:
א: פאשיסטים, קיצונים, משיחיים, ביביסטים
ב: שחצנים, פריבילגים, בג"ץ, צבועים
א: עדר, מסיתים, אלימים
ב: למה על זה אתם לא אומרים שום דבר?
א: זה לא אותו דבר
אה, כן. והייתה גם האוזנייה.
וכמו ה-נה-נה-נה-נה, והשאשא פקה, דיונים שלמים: ולמה הוא אומר לה, וזו בושה, והוא פחדן ושוביניסט ולגבר הוא בחיים לא היה אומר דבר כזה.
וידוי אישי: לפעמים זה קצת מייאש שהכול לגמרי מטומטם. אני גולל את הפיד ומוצא שוב ושוב התייחסויות ל"מישהו" שאמר "משהו". בעצתם של יועצי תקשורת שהבינו את השיטה, כל ציפורן חודרנית הופכת לגידול סרטני. כל התבטאות ל"בום!!!", כל הדלפה לווטרגייט. אני מודע לעובדה לאירוניה שאיש תקשורת שמתפרנס מהשטויות האלה לפעמים יושב ובוכה שדואגים לו ל"פרנסה". אבל אולי דווקא עכשיו, כמה ימים לפני הבחירות, אפשר להגיד את האמת: אנחנו מתעסקים באוזנייה כי אין לנו, גם לעיתונאים וגם לקהל לקוחותיהם, את רמת הקשב לעסוק בנושאים החשובים באמת.
דוגמה? בבקשה:
הבנתם את זה? בזמן שאנחנו הולכים לקלפי ומשחקים בבחירות בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, מדינה זרה דוחפת פה מיליונים כדי להשפיע על המדיניות של ישראל.
עוד דוגמה?
עם יד על הלב: כמה מכם שמעו על השערוריה הזו? באיזה עולם הציוץ של עו"ד מוריס הירש מקבל 15 לייקים, הציוץ של הרצל חג'אג' מקבל 19, והציוץ של רן בוקר על האוזנייה בריאיון ב-YNET מקבל 2,000?
טוב, לא משנה. עכשיו שמעו את ההקלטה של בני גנץ אומר על ביבי "זבל". זה חתיכת בום!!!
בקטנה
ציוץ אחד של הכתבת המדינית של עיתון הארץ נועה לנדאו לא עשה המון רעש אבל יכול להסביר עד כמה אפשר להיטרלל לפעמים כשרוצים לבכות כמה רע אצלנו עם המפלגות החרדיות הפרימיטיביות שלנו:
הפיד החליט להרים ללנדאו ולתרום לה עוד כמה דוגמאות:
והתגובה שהכי אהבתי באופן אישי:
לייב טוויט השבוע
במקום שרשור: "לייב טוויט" הוא סגנון שמקובל אצל עיתונאים שמסקרים אירועים כמו דיון בבית משפט או דיון מעניין במיוחד בכנסת. זה פשוט שרשור ארוך שמצייץ את מה שקורה, ובעצם מעביר את האירוע בשידור חי.
אירוע מיוחד באמת קרה השבוע בטוויטר. גלעד דביר תרם כליה לאשה שלא הכיר והחליט לתעד את כל השלבים ולשתף את העוקבים בתהליך. בפרופיל שפתח לרגל האירוע בנובמבר שנה שעברה ונקרא "זה לא כבד", הוא תיאר הכול, משלב ההחלטה ועד השחרור הביתה. בגלל שהתהליך נמשך כמה חודשים עם למעלה ממאה ציוצים, נביא כאן רק מדגם מייצג. וכמובן, נצדיע לו ולתורמים הרבים האחרים.
ככה זה התחיל (צריך לקרוא מלמטה למעלה):
אחרי המון בדיקות מכל הסוגים התקבלה ההודעה:
מגיעים לבית החולים יממה לפני התרומה:
ואחרי כל ההתלוצצויות, גם כמה מילים ברצינות:
וזה קורה:
משהו קטן וטוב
עמיחי אתאלי, הכתב הפוליטי של ידיעות אחרונות, ביקש את עזרת הציבור במקרה קשה של אם יחידנית שנקלעה לקשיים כלכליים. הציוץ הזה צויץ בשעה 15:34:
בשעה 22:54 הוא צייץ את הציוץ הבא שהוא סגירה מושלמת לפתיחה של הטור. זה באמת מי שאנחנו. חבל שהטוויטר מסתיר את זה טוב כל כך לפעמים:
