כֵּיוָן שֶׁבַּסִּבּוּב הַזֶּה יָגוּד עָלֵינוּ גְּדוּד,
מַעֲטָפוֹת כְּפוּלוֹת לָרֹב מִקַּלְפִּיּוֹת בִּידוּד
(שִׁשִּׁים רִבּוֹא קוֹלוֹת בַּצֶּפִי שֶׁל הַהֲצָפָה,
מִנְיַן יוֹצְאֵי מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ יוֹצְאֵי צָבָא),
וּמִכֵּיוָן שֶׁהַשִּׁיטָה לָאַחֲרוֹנָה כָּזֹאתִי
הַמְּחוֹלֶלֶת מַעֲרֶכֶת שֶׁל קִיּוּם כָּאוֹטִי
וּמִפְלָגוֹת הִיא מַקְפִּיצָה לְבוֹר מֵאִגְּרָא רָמָא
בְּאֵין מַנְדָּטִים בַּמִּנְעָד בֵּין אֶפֶס לְבֵין אַרְבַּע –
כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, סָבִיר שֶׁעוֹד שְׁמוֹנָה לֵילוֹת נָסֵב אֶל
שֻׁלְחָן הָפוּךְ בְּלִי תּוֹצָאוֹת סְדוּרוֹת בִּשְׁעַת הַסֵּדֶר,
וּבְעָמְקֵי חֹל הַמּוֹעֵד נִהְיֶה עוֹד בְּיָדֶיהָ
שֶׁל מַנְגִּינָה בִּלְתִּי נִגְמֶרֶת, וּוַאחָד מִי יוֹדֵעַ
אִם יֵשׁ לְמִישֶׁהוּ קְצֵה־רֹב, מְלֻפָּפִים בִּשְׁבִי
אַרְבַּע כּוֹסוֹת גְּדוּשׁוֹת קֻשְׁיוֹת שֶׁיְּתָרֵץ תִּשְׁבִּי,
תַּמִּים וְלֹא יוֹדְעִים לִשְׁאֹל אִם אֵי צַד־אִיקְס הֻרְשָׁה
לְהֵחָשֵׁב כִּמְנַצֵּחַ.
טוֹב, שִׁמְעוּ דְּרָשָׁה:
בֵּין קֹר לְחֹם בָּא מְחֻסָּן
חֹדֶשׁ בֵּינַיִם שְׁמוֹ נִיסָן,
כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַפְּלָחִים
שֶׁל שְׁנַת רְגָלִים וּמְלָכִים,
וְהַשָּׁנָה בּוֹ חֲצוּיָה
עַל אַף שֶׁלֹּא בִּמְדֻיָּק.
הַיֶּרַח הַלָּזֶה מָלֵא
וּמַזָּלוֹ מַזַּל טָלֶה,
יֶרַח יָפֶה וְאֶמְצָעִי –
אֲבָל גַּם בּוֹ יֵשׁ חֲצָאִים,
כִּי לֵיל הַסֵּדֶר בִּקְרָבָיו
בֵּין הַיּוֹ"ד־דָּלֶ"ת לַטֵּי"ת־וָ"ו.
אִם כִּי יָעִיר כָּאן הַמֵּבִין
שֶׁרַק בְּעֵרֶךְ הֵם שָׁוִים.
וְלַיְלָה זֶה, לֵיל הַמַּצּוֹת,
גַּם הוּא שָׁסוּעַ בַּחֲצוֹת,
כִּי בַּחֲצוֹת שִׁנּוּי עָצוּם:
עַד כֹּה זָלַלְתָּ – עַכְשָׁו צוּם.
רַק קֹדֶם בְּלֹס בִּמְאוּצָה
אֲפִיקוֹמָן: חֲצִי מַצָּה;
הַחֵצִי מֵהַהַגָּדוֹת,
שֶׁהוּא הַחֵצִי הַגָּדוֹל.
מַצָּה וְלֵיל, שָׁנָה וְיֶרַח:
בְּעֵת הַחֲצָאִים הַזֹּאת,
בְּעֵת הַחֲצָאִים־בְּעֵרֶךְ,
אוּלַי יִקְשֶׁה עוֹד לַחֲזוֹת
אִם יֵשׁ גּוּשִׁים בְּגוֹ, אִם יֵשׁ אִישִׁים
אֲשֶׁר בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וְיָד מוֹחֶצֶת
אָכֵן גּוֹלְשִׁים מֵעֵבֶר לַשִּׁשִּׁים
וּכְבָר חוֹצֶה חִצָּם אֶת קַו הַחֵצִי.
אַרְבַּע כּוֹסוֹת נִשְׁתֶּה עַד לֹא נֵדַע –
כִּי עוֹד הַרְבֵּה תָּנוּד הַנַּדְנֵדָה
עִם מִפְלָגוֹת עַל אַרְבַּע אוֹ עַל אֶפֶס
וּנְנַחֵשׁ לְאָן הַכַּף שׁוֹאֶפֶת.
וּכְשֶׁתִּתַּם כְּבָר הַסְּפִירָה
וְיִתְיַצֵּב הַחֹמֶר
רַק אָז תַּתְחִיל הַמְּכִירָה –
עַד סוֹף סְפִירַת הָעֹמֶר.
אֲחוּז הַחֲסִימָה, שׁוּב
הוּא מוֹרֵט עֲצַבִּים לְשָׁלוֹשׁ כְּנָסוֹת
אַךְ שְׁלָשְׁתָּן הִתְפַּזְּרוּ כְּבָר מִבְּלִי לְנַסּוֹת
לְהָסִיר מֵרֹאשָׁן אֶת חֶרְדַּת מוֹרָאָיו
כְּמוֹ הָיָה גְּזַר־גּוֹרָל שֶׁל מַבּוּל אוֹ רָעָב.