אחרי שנה שלמה נטולת קלפיות, שנה שעמדה כולה בסימן חולשה, חולי, מוות, וקריסת מערכות כללית – וזה רק בפוליטיקה – הגיע הזמן שמדינת ישראל תחזור לדבר אחד שהיא יודעת לעשות כמו שצריך: הצבעה בקלפי.
בכל בתי ישראל, נהגו לכנות את המערכה הנוכחית "בחירות 4", או אולי, "בחירות מועד ד'", אך האמת היא שזה לא מכוון לאמת. אנחנו אכן יוצאים להצביע בפעם הרביעית בתוך שנתיים, עוד אבן דרך במשבר פוליטי בלתי־נגמר, אבל זו לא באמת עוד מערכה ברצף, שכן אחרי הבחירות הקודמות הקללה נשברה והמעשה נעשה: קמה פה ממשלה באופן רשמי. כן, הממשלה הזו הייתה צרה גדולה אפילו יותר משלוש מערכות בחירות ברצף. אבל זה לא משנה את המהות – כשנצא כולנו להצביע ביום שלישי, אלה לא יהיו בחירות מועד ד', אלא בחירות מועד א' של הסמסטר הבא.
העובדה הזו היא ברכה וקללה. קללה, כי אם יש משהו שכן למדנו משלוש המערכות האחרונות ומכל סקר שפורסם בחודשים האחרונים, הרי זה שמדינת ישראל חצויה כמעט במדויק בשאלה היחידה שמעניינת את המערכת הפוליטית: האם בנימין נתניהו צריך להיות ראש ממשלה. זו קללה גדולה עוד יותר מכיוון שבשנה האחרונה נחשפנו לתוצאה הגרוטסקית של שבירת התיקו והקמת ממשלה, למרות שהמפלגות שחברות בה חלוקות בשאלה הרת גורל זו. אם לא תתברר תוצאה מפתיעה מאוד עם סגירת הקלפיות – מה שבהחלט יכול לקרות – נציגינו ייתקלו שוב באותה שאלה שהוצגה לבני גנץ דאשתקד: מה עדיף – עוד בחירות או ממשלה שתגרום לכולם להתחנן לעוד בחירות.
אבל יש גם ברכה: גרועה ככל שהייתה, ממשלת החירום/האחדות/הבלהות הלאומית אפשרה לנו לבצע סוג של אתחול קטן. הרצף של מערכות הבחירות לא העניק למתמודדים את היכולת לחשב מסלול מחדש וגם לא אפשר לשחקנים חדשים להיכנס לזירה. באותה מידה, גם אזרחי ישראל לא קיבלו מספיק אוויר כדי לרענן את המחשבה או לנסות להגיע לפרספקטיבה טרייה. הרצף הזה של חדשות על הבחירות, בחירות, חדשות על הבחירות, וחוזר חלילה, נעל אותנו במאבק פוליטי אינסופי.
אבל אולי שנה נטולת שלטי קמפיין, שבה עסקנו בעיקר בסיפור משמעותי וקיומי הרבה יותר, תיתן את הדחיפה הקטנה שנדרשת כדי לשנות את המאזן. או, לכל הפחות, תעניק לנו את הפרספקטיבה שנדרשת כדי לזכור את מה שכל מועמד לכנסת כל כך רוצה שנשכח: יש דברים חשובים יותר מפוליטיקה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אני קול ימני צף
– מתקרבים לבחירות, אך מי יודע כמה ימים עד התוצאות
– "אסד אמר לי שלא אכפת לו להשמיד את סוריה"
נוח לנו לשכוח את העובדה הזו. נוח לנו להתבוסס בפאניקה, להאמין שסוף העולם יגיע אם המועמד המועדף עלינו לא יקבל מספיק מנדטים, או אם תקום ממשלה שגדושה ביריבינו האידיאולוגיים. אבל האמת היא שאם יש משהו שיְבול הפוליטיקאים הנוכחי הוכיח לנו, הרי זה שביצוע הוא לא הצד החזק שלו. בטח ובטח כשמסתכלים על המפה הפוליטית.
אם כן תקום ממשלת ימין, היא תהיה צרה מאוד ותלויה לחלוטין במשמעת מלאה מצד כל חבריה. כיום ממשלת 61 אולי נשמעת כמו חלום מתוק במיוחד, אבל מי שעוד זוכר את ימיה האחרונים של הכנסת ה-20 לאחר פרישתו של אביגדור ליברמן, יוכל להעיד שקואליציית 61 היא כר פורה לסחטנות פוליטית ודילים אינסופיים – וזה רק כדי להשאיר את האורות דולקים. כל צעד משמעותי ידרוש הצבעה מלאה, ובכל שלב יידרשו חברי הקואליציה להדוף אופוזיציה של 59 שתעשה הכול כדי לפרק את הממשלה ולצאת לעוד סבב בחירות.
מצד שני, אם תקום ממשלת ימין־מרכז־שמאל כלשהי, הרי שחוץ מהבעיות שכבר הוזכרו, היא תהיה מאוחדת בעיקר ברצונה להושיב אדם שאינו בנימין נתניהו על כס ראש הממשלה. אבל מה יקרה כשנגיע לשאלות הפרקטיות? האם העבודה וכחול לבן יתנו יד לרפורמות ליברליות במשק? האם תקווה חדשה וימינה ישבו בשקט בזמן שנרקמות מזימות לפרק יישובים או להקפיא בנייה? ממשלה כזו תתקיים כל עוד ישנו אינטרס להרחיק את נתניהו מבלפור, אך כל נבואות הזעם על שלטון השמאל מתעלמות מהעובדה שבכנסת הבאה לא יהיו מספיק שמאלנים כדי לאייש ועדה, שלא לדבר על ממשלה.
עצור משחק
אם כן, סביר להניח שבמוקדם או במאוחר פנינו לעוד סבב בחירות. ובעוד אלו חדשות טובות למי שחושש מקץ המדינה באש האידיאולוגיה, הן חדשות גרועות למי שמתריע מפני סוף שמקורו קיפאון.
כפי שנכתב פה בעבר, מתישהו נצטרך לקבל את העובדה שהמציאות הזו לא תשתנה כל עוד שיטת הבחירות הנוכחית תמשיך להתקיים. היא ריכוזית מדי, פשוטה מדי, ופתוחה יותר מדי למניפולציות של שחקנים רעים שפועלים ממניעים ציניים.
קולמוסים רבים נשברו בחיפוש אחר שיטה חלופית או לפחות שיפוצים משמעותיים לנוכחית – משטר נשיאותי, הכפלת המושבים בכנסת ומחיקת אחוז החסימה, חלוקה למחוזות הצבעה, לוקליזציה ועוד. אבל מיליון מאמרי דעה ומחקר לא ישנו את העובדה הפשוטה שדבר לא יקרה כל עוד לא יופעל לחץ על המערכת. מנשיא המדינה ועד למועמד הנמוך ביותר במפלגה הנחותה ביותר, חברי הדרג הפוליטי חייבים לשמוע מהעם מסר חד וברור: מאסנו במשחק שלכם. הגיע זמן למשהו אחר.
