הפרשן הפוליטי מרדיו נאס מוחמד מג'אדלה, הסביר במשך דקות ארוכות לאנשי הפאנל במהדורת חדשות 12 מה באמת חושבים במגזר הערבי ובמפלגת רע"מ. הוא סיפר להם באיזה קונסטלציה הם יכולים לחבור לממשלת ימין בראשות נתניהו (לא עם בן גביר כשר) למה זה בכל זאת עשוי להיות בעייתי (כי מה אם עוד חודש יצאו למבצע בעזה?) מדוע חברי כנסת ערביים מבקרים אסירים בטחוניים בכלא, ומה בעצם הסיפור של מפלגתו של עבאס (הם נהנים להיות לשון המאזניים, נהנים לשחק את המשחק).
כל חברי הפאנל, גם הימניים שבהם, הקשיבו קשב רב. עם או בלי הסכמה לדבריו של מג'אדלה, התחושה הייתה שבאולפן יושב אדם שבאמת יודע דבר או שניים על המגזר ממנו הוא בא ולא מחרטט את עצמו לדעת בשביל להעביר זמן שידור. עוד קודם לכן, במהלך משדר הבחירות, רמז מג'אדלה כי רע"מ עומדת לעבור את אחוז החסימה כאשר עמיתיו לשולחן נאחזו בתוצאות המדגם. גם בחדשות כאן התארח הפעיל החברתי עפיף אבו מוך ופיזר טענות דומות, לנוכח ספקנותם של יתר חברי הפאנל. כשדוריה למפל ניסתה לטעון ש"המגזר הערבי הפסיד בבחירות האלה", הוא מיהר לתקן אותה והכריז "אני לא בטוח שהוא הפסיד, אולי הוא הפסיד במנדטים אבל הוא הרוויח המון כוח".
באיחור קל, ומאוד לא אופנתי, התגלה כמה מעט יודעים פרשני החדשות הישראלים על מה שבאמת מתחולל במגזר הערבי. שנים אחרי שהבינו שאי אפשר להבין תהליכי עומק במגזר החרדי והדתי לאומי בלי להציב על המסך פרשנים מתוכם, כעת מפנימים עורכי המהדורות שגם לגבי המגזר הערבי צריך לנהוג באותו האופן.
ההבנה הזאת הופכת להיות יותר ויותר רלוונטית ככל שרע"מ מסתמנת כמי שעומדת להיות לשון המאזניים בהליך הרכבת הממשלה. זה משפיע לא רק על הפרשנים, אלא גם על הפוליטיקאים. מוקדם יותר אתמול נחשפנו לעימות המביך בין החכ"ים הנגבי וקרעי מהליכוד בנוגע להסתמכות על רע"מ בהקמת הממשלה, עניין שהוביל להחלטה על עוצר ראיונות בליכוד כדי לא לסכל אפשרויות עתידיות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
בחירות חמישיות או ממשלה? תלוי בערבים ובעריקים
התרועה הרמה במטה סער הסתיימה בקול ענות חלושה
המדגמים: "לצאת למלחמת אחים, ויפה שעה אחת קודם"
במקביל, בערוץ 20, בועז גולן שכח לרגע שהוא מגיש טלוויזיה ומיהר לפרסם הצהרה שבחיים לא יתן את קולו למפלגה שתשתף פעולה או תקבל תמיכה ממפלגה איסלאמית, משל היה אחרון המפגינים בצומת. (לא יודעת איך לספר לך את זה, אבל כבר נתת את קולך, שלשום, בקלפי).
ההפתעה הגדולה של רע"מ מעמידה את הימין במבוכה: כיצד צריך להתייחס למפלגת הזאת, בהנחה שהיא עשויה להתברר כאפשרות היחידה של נתניהו להקים ממשלה? אפילו בקרב תומכי נתניהו אין הסכמה על העניין הזה. בזמן שבועז גולן חותם על מסמכי מחאה בשידור, ריקלין ממהר לשחרר ציוצים בטוויטר על כך ש"אם השמאל יכול להישען בשביל הצבעה אחת על בל"ד, הימין יכול להישען בשביל הצבעה אחת על רע"מ".
אבל ויכוחים בצד, כי בסופו של דבר נתניהו הוא זה שיקבע מה כשר ומה לא, וכבר צדק העיתונאי רועי שרון כשאבחן יפה את הסיטואציה: "יש רק אחד בימין שמחליט מתי מותר ללכת לממשלה עם השמאל, יש רק אחד שקובע אם הערבים לגיטימיים".
רגע לפני תחילת המשא ומתן על הקמת הממשלה, אולי כדאי להזכיר לכל מתלבטי הימין את מה שהתגלה אתמול ושלשום על המסך: אתם יודעים מעט מאוד על המגזר הערבי. אתם יודעים מעט מאוד על הכוונות והאינטרסים הפוליטיים של מפלגת רע"מ. לפני שפוסלים אותם על הסף או מכריזים עליהם כגלגל הצלה, כדאי לבדוק עם מי שמכירים אותם מה הם באמת מנסים להשיג, והאם הם אכן שחקן חדש שיכול לשנות את היחסים ההיסטוריים בין מפלגות הימין למגזר הערבי.
