אמש (א'), לקראת סוף המהדורה של חדשות 12 שודרה כתבה עם רמי קלינשטיין, שאחרי שנה קשה של קורונה המציא את עצמו מחדש כשהחליט לעבור לעולם הילדים. המעבר אגב, לא כולל שירים מקוריים שכתב לילדים או שירים שהוא שר להם במיוחד אלא שני מיזמים: הראשון "בייבי קלינשטיין" המבוסס על מכונת הכסף "בייבי איינשטיין" ובו עיבוד של מוזיקה קלאסית לשירים הישנים של קלינשטיין. והשני הוא ספר ילדים על משי הילדה, שרוצה לשיר אבל גרה במקום בו חייבים להיות בשקט.
אי אפשר להתעלם מהעבודה שמי שעומדת מאחורי המעבר הזה היא אלכס, אשתו של קלינשטיין וגם המנהלת האישית שלו. היא עושה כל שביכולתה למכור את המותג "רמי קלינשטיין", ובצדק. בכל זאת, מדובר בזמר מוכשר שתרם רבות לפסקול ישראלי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הסלידה המסמאת: גוש הימין חייב להתאחד
– עושות סדר: כוכבות "ישמח חתני" לא יתנו לכם לשכוח אותן
– המרוץ ל־61: מי יהיה ראשון, ומי ייתמך במפלגות הערביות?
הניסיון של הזוג קלינשטיין למחזר חומרים ולהפוך מזמר לסופר מצביע על תופעה רחבה הרבה יותר מהסיפור הזה והיא העובדה שעולם תרבות הילדים הוא שוק פרוץ לגמרי, שמוצף בהרבה מאוד מוצרים ומעט מאוד איכות.
למה שהורים ירצו את מנגינותיו של קלינשטיין בגרסה הקלאסית? למה שמישהו יקנה ספר שכתב זמר, מוכשר ככל שיהיה? עצוב שאת זיגזוגי הקריירה עושים רק בספרי ילדים. אם היה מדובר בהוצאת רומן, שהושקעו בו חודשים רבים -בוודאי שלא הייתה בעיה גם אם הוא לא היה יוצא מוצלח במיוחד.
אבל כתיבת ספר ילדים קצר נראית כמו רצון להרוויח עוד כסף ותו לא. אם תחשבו רגע על ספרי הקלאסיקה לילדים – רובם ישנים: מעשה בחמישה בלונים, איה פלוטו, סבא אליעזר והגזר ועוד רבים. מבין רבבות הספרים שראו אור בשנים האחרונות מעטים נצרבו בזיכרון.
המסקנה המתבקשת היא אחת משתיים, או שכיום כל מי שרוצה להוציא ספר ילדים עושה זאת בקלות, במיוחד אם הוא מפורסם ללא שום קשר לאיכות הסיפור והאיורים, או שההורים הפכו להיות כאלו שקונים כל דבר שיוצא בלי להפעיל שום שיקול דעת. אותו הדבר בדיוק בעולם המוזיקה, יש אלבומים איכותיים שניכר שהייתה בהם השקעה וכאלה שאין בהם כלום.
אם יוצר רוצה לפנות לילדים הוא צריך לעשות זאת מתוך משאלת לב ולא מתוך מחשבה על כסף שאפשר להרוויח בקלות. הורים צריכים להתייחס לצריכת התרבות של הילדים שלהם באותה הרצינות שבה הם מתייחסים למה שהם עצמם קוראים ושומעים.
ואולי הגיע הזמן לעשות לעולם התרבות של הילדים בדיוק מה שנעשה לאחרונה לעולם צרכנות המזון. לקרוא טוב טוב את התווית, לתת להם לקרוא ולשמוע רק דברים שאנחנו יודעים עליהם שהם טובים להם. בסופו של דבר מה שנכנס למחשבה וללב לא פחות חשוב ממה שנכנס לבטן.
