אחרי שכשל ניסיונו של השמאל ליצור חלופה למנהיגותו של נתניהו בשלוש מערכות הבחירות הקודמות, הפעם לא צלחו גם ניסיונותיהם של סער ובנט לעשות זאת. היה מקום לקריאות התיגר של סער ובנט על מנהיגותו של ראש הממשלה והן היו לגיטימיות, אבל אחרי שנכשלו עליהם לדעת להרכין ראש ולהכיר בתוצאות.
בתום ספירת הקולות אין לנתניהו, כולל ימינה, 61 מנדטים לשם יצירת קואליציה מובנת מאליה. ובכל זאת יש לו קואליציה הומוגנית ומגובשת שמהווה כמעט מחצית מחברי הכנסת. הקואליציה הזו מקבלת את מנהיגותו וקשרה בו את גורלה. זהו הכוח המרכזי והיציב ביותר בפוליטיקה הישראלית. מול הכוח המונוליטי הזה לא ניצב שום דבר מאורגן ומגובש. אי אפשר לכנות בשם "קואליציה" אוסף של מפלגות קטנות, שלכל אחת אג'נדה משלה ואינטרסים שונים שבמקרים רבים סותרים זה את זה.
בנט וסער לא התיימרו להחליף את נתניהו על בסיס הישג חד־ספרתי בבחירות. הם בנו על הרבה יותר מכך, ועל התקווה הזו ביססו את תביעתם. אילו אחד מהם היה מקבל עשרים מנדטים או קרוב לכך, ייתכן שהיה ראוי שינסו ליצור יחד קואליציה חלופית לזו של נתניהו. אבל תוצאות הבחירות מעידות שהציבור לא נתן אמון בחלופה שהציעו; הוא גם לא נתן להם מנדט למניפולציות. ייתכן שעל הנייר אפשר לשחק עם המספרים, אבל כל ניסיון ליצור באופן מלאכותי ומאולץ קואליציית שברים רק כדי להדיח את נתניהו, לא יהיה ראוי. לגיטימי היה להציע חלופה לנתניהו, אבל לא לגיטימי ולא ראוי לנסות להיפטר ממנו בכל מחיר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סמוטריץ' לא היה מגיע לאן שהגיע ללא ההיפרדות מבנט
– שחרור המחנה מלפיתת נתניהו: אולי בימין עוד יודו לבנט
– אין קמח: מסעדה שכשרה לפסח כל השנה
בנט וסער צריכים עכשיו לגלות אחריות, לחבור לנתניהו ולתת לו הזדמנות לנסות ליצור קואליציה יציבה. זהו מקומם הטבעי. עם ישראל זקוק אמנם לאיחוי הקרעים, אבל לא פחות מכך, ובאופן דחוף הרבה יותר, הוא זקוק לממשלה יציבה ומתפקדת. כל ניסיון אחר של בנט וסער יהיה בבחינת הרפתקה לא מכובדת, וחוסר יכולת להכיר במציאות.
עם כל הביקורת על נתניהו יש להודות שהוא ניצח את בנט וסער לא רק בזכות ניסיונו הרב, הישגיו המוכחים, האנרגיות האישיות שלו, אסטרטגיית הבחירות שלו, והבליץ המדהים שריסק אותם בישורת האחרונה. כל אלה היו רק הביטויים החיצוניים למשהו עמוק יותר. נתניהו ניצח בזכות הרוח. העוצמה הפוליטית שנתניהו הפגין באה לו בזכות האמונה העמוקה שלו בשליחותו ההיסטורית והביטחון המוחלט שלו בדרך שהוא מנהיג בה את עם ישראל. העוצמה הרוחנית המנהיגותית האדירה הזו חשפה שיריביו לא יודעים בשם מה בדיוק הם טוענים לכתר. זהו מקור החולשה הפנימית, הרוחנית, שהביאה לקריסתם האלקטורלית בישורת האחרונה. אל להם להתכחש לכך.
לגדעון סער יהיה קשה יותר לקבל אחריות על כישלונו ולחבור לקואליציה המתבקשת, אבל בנט לא הסתבך בפסילות מיותרות ויכול לעשות זאת ביתר קלות. אם יעשה כך ימצא שטוב ומשחרר להודות בהפסד. אמנם בהצבת חלופה לנתניהו הוא כשל, אבל כשמסתכלים על חצי הכוס המלאה רואים שבכל זאת הוא הגיע להישג נאה; שבעה מנדטים אינם הישג מובן מאליו. הפיצול של הציונות הדתית הביא לה ברכה אלקטורלית גדולה. הציונות הדתית על שתי זרועותיה הגיעה לכ־13־14 מנדטים, ולראשונה זה שנים מיצתה את כוחה האלקטורלי הזמין. אין ספק ששתי הזרועות האלה יוכלו לשתף פעולה בתחומים רבים וחשובים בקואליציית נתניהו הבאה, אם תקום.
יותר מכך. המהלך שיזם בנט במערכת הבחירות הראשונה של 2019, כשפרש מהבית היהודי והקים את הימין החדש, צלח בידו בסופו של דבר. במערכת הבחירות הנוכחית הוכיחה ימינה שיש לה בסיס סוציו־פוליטי איתן. גרעינו הוא הציבור הדתי־לאומי שאינו חרד"לי, אבל מסוגל לפנות להרבה קהלים נוספים ולכן יש לו פוטנציאל גדול. אם יצטרף בנט לקואליציה של נתניהו הוא יוכל לדרוש לימינה תפקידים בכירים, שייתנו לראשיה הזדמנות להמשיך להוכיח את עצמם. התקופה היציבה הזו תוכל לשמש לימינה זמן יקר להתגבשות פוליטית ואידיאולוגית שנחוצה לה כל כך. לימינה עדיין חסרה אידיאולוגיה מנוסחת ומגובשת שתיתן בסיס לכוח הפוליטי שלה ותאפשר לה להגדיר מה היא באמת מציעה לעם ישראל ובשם מה היא חותרת להנהגה. תביעה להנהגה חייבת לבוא מתוך תפיסת עולם רחבה, לא בשם פתרון אד הוק.
לחלופין, אם בנט ושקד יחליטו לא להשקיע את כוחותיהם ומרצם במפעל הפוליטי ארוך הטווח הזה, אפשר שתהיה להם הפעם הזדמנות להשתלב עם חבריהם בליכוד, ולמצוא בו את עתידם הפוליטי.
