עשר הערות על מהדורת החדשות של ערוץ 20 שהושקה השבוע:
1. בהפסקת הפרסומות הראשונה במהדורת החדשות הראשונה של ערוץ 20, הפציע אייל קיציס והכריז כי "הדרמה הכי טובה היום בטלוויזיה היא הדרמה אצלכם בסלון". הוא התכוון למבצע של חברת "פרטנר", אבל המשפט הזה זיקק את מה שהתרחש לפני ההפסקה ולאחריה: דרמה בעולם הטלוויזיה הישראלית. מכיוון שהדרמה הזו מגיעה מכיוון ימין, לא פלא שמשמאל מנסים לגמד אותה.
2. 3.2 אחוז רייטינג השיגה המהדורה הראשונה. זהו נתון סביר שעוד יכול לעלות עם התבססות המהדורה בציבוריות הישראלית. אבל תוצאות המהדורות של המתחרים הן אלה שהופכות את הנתון הזה לחשוב במיוחד: מהדורת ערוץ 20 עקפה את מהדורת "כאן", שזכתה בערב יום ראשון ל־2.8 אחוזי צפייה בלבד. על תחרות אמיתית עם חברת "החדשות" (לשעבר "חדשות 2"), שמורכבות מהצפייה בקשת וברשת יחדיו, עוד קשה לדבר, אבל בערוץ 20 בהחלט יכולים וצריכים להציב מולם מטרה להתחרות ראש בראש מול מהדורת ערוץ עשר – הנמסיס העיקרי מבחינה פוליטית – שזוכה לאחוזי צפייה כפולים בערך. זה לא בשמיים.
3. דנה סומברג מצוינת.
4. שמעון ריקלין נכנס די בטבעיות לתפקיד הפרשן המדיני, ואפילו הביא סקופ נחמד במהדורה הראשונה על כך שראש הזירה הסורית באמ"ן לא עודכן על יציאת ספרו של אהוד אולמרט.
5. אראל סג"ל, שמהווה מעין אנטיתזה לאמנון אברמוביץ' שבמהדורת "החדשות", כלומר פרשן לענייני כמעט הכול, עושה קצת פחות הפרדה בין פרשנות למאמר דעה. זה עדיין מעניין כי מדובר באראל סג"ל, ידען בלתי נלאה שבאמת מסוגל לדבר על כל תחום ולתת ערך מוסף לצופה, אבל כדאי שההפרדה תהיה קצת יותר בולטת.
6. גלית דיסטל־אטבריאן, לעומת זאת, היא פובליציסטית מצוינת ובעלת קול חשוב בציבוריות הישראלית, אבל פרשנית היא לא – לפחות אם לשפוט לפי המהדורה הראשונה. טוב יעשו קברניטי חדשות 20 אם יכוונו אותה לתחומים מסוימים שבהם תתמקצע ותתמחה, אחרת כל הופעה שלה על המרקע תהפוך לקטע מהפטריוטים, ובשביל זה יש כבר תוכנית ושמה, ובכן, הפטריוטים.
7. ועוד משהו על הפטריוטים. ריקלין וסג"ל עושים כל אחד את עבודתם באולפן החדשות, וכאמור זה עובד. בשלב מסוים, אחרי שוך ההתרגשות הראשונית של המהדורה הראשונה, הם החלו לדבר ביניהם, ושוב חזרנו לפטריוטים. איך אמרה לנו המורה ציפי בכיתה ג' – "בנים, אני אפריד ביניכם!" בתפקיד המורה ציפי הייתה כאמור דנה סומברג, שעשתה את זה חד, אלגנטי ומהיר.
8. מצבת הכתבים של חדשות 20 אמנם הדוקה, שלא לומר מצומצמת, אבל עושה את העבודה ונותנת כיסוי ראוי על חדשות היום המשמעותיות. כולם נראים ונשמעים היטב, עוברים מסך ונראה שהם נהנים מעבודתם, ויש אפילו כתבת בניו־יורק. ובכל זאת – בשלב מסוים לא תהיה ברירה וכתבים נוספים ייאלצו לחלוק בנטל. כמה כתבות יכולים לעשות אלירן טל ונועם אמיר ביום אחד. אם זה לא יקרה, נראה יותר ויותר כתבות תדמית יח"צניות ונוטפות דבש כמו זו על הטיל החדש של רפא"ל, שהייתה רגע השפל של המהדורה. בשביל לשמוע בסיום ה"כתבה" כי "יש להניח שהטיל יהפוך עד מהרה ללהיט בקרב חילות אוויר נוספים בעולם", אין צורך בכתב צבאי. יתכבדו רפא"ל ויקנו נתח בהפסקת הפרסומות הבאה.
9. שעה ו־17 דקות – זהו אורך המהדורה של ערוץ 20. במילה אחת: ארוך. בשתי מילים: ארוך מדי. מהדורות החדשות של עשר ו־2 התארכו להן מעבר לכל פרופורציה בשנים האחרונות, לא מסיבות של עודף תוכן אלא מתרגילי רגולציה ששייכים לסוגיית שידור פרסומות בפריים־טיים. אין שום סיבה להיסחף אחרי הטרנד המיותר הזה, בטח כשסקר של הרשות השנייה מלפני כשנתיים הראה שרוב הציבור מעדיף מהדורה של פחות מארבעים דקות.
10. טוב שבאתם, אנחנו מחכים לכם יותר מדי שנים.
