איש עסקים שהורשע בעבירות מס הגיש אתמול לנשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות בקשת ערעור פסלות באמצעות באי כוחו עורכי הדין עמית חדד, עדי כרמלי ושמואל קליין. ערעורו של דקל בן-לולו, מבעלי חברת "קסם הייבוא בע"מ" הוגש בעקבות החלטת שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, שרה חביב, שלא לפסול עצמה מלשבת בדין, למרות טענות בן-לולו להיפוך קיצוני של השופטת בין הכרעת הדין לגזר הדין, בו השיתה על בן-לולו 30 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי של למעלה מרבע מיליארד שקלים. בן-לולו טוען למשוא פנים מצידה של השופטת, משום שהסתירה לכאורה קשר עם איש עסקים מוכר וידוע נגדו מנהל בן-לולו תביעה אזרחית.
ההליך המשפטי נגד בן-לולו נפתח בשנת 2011, ובשנה שעברה הורשע בשני אישומים של עבירות מכס ומע"מ וזוכה משניים. בשנת 2018, לאחר שלב הסיכומים נענתה השופטת חביב לבקשת התביעה להשיב לסיכומי ההגנה. בשל כך, קיימה השופטת שלושה דיונים יוצאי דופן שהוגדרו כדיוני גישור. חשוב לציין כי שופט הדן בתיק כלשהו אינו יכול לשמש בו גם כמגשר.
בסיום דיון הגישור הביעה השופטת חביב את דעתה לכאורה ואמרה כי יש קושי של ממש להרשיע את בן-לולו במיוחס לו וכי יש למחוק את כתב האישום ולהמירו בכופר. דברים אלה לא תועדו בפרוטוקול הדיון, אך הם דווחו בזן אמת על ידי עו"ד קליין לבן-לולו ששהה בחו"ל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מחירה של חבית נפט: סיפורה הכלכלי של סעודיה
– הכול עניין של איזון: עוגת קצפת ותותים כשרה לפסח
– מחירה של חבית נפט: סיפורה הכלכלי של סעודיה
שני דיונים נוספים התקיימו לאחר אותו דיון, כולם הוגדרו בדיעבד כדיוני מעין "גישור", למרות שעל פי טענת הסנגורים של בן-לולו, הם לא הוגדרו כאלה מלכתחילה. כמו כן, הם טוענים שגם בדיונים אלה ציינה השופטת כי הפרקליטות ניצבת בפני קשיים משמעותיים בתיק והציע הצעות שונות לסיום ההליך ללא צורך הכרעה שיפוטית. בהקלטה מתוך הדיון השלישי, רגע לפני פסק הדין, אמרה לכאורה השופטת חביב כי היא אינה יכולה לשלוח את הנאשם לכלא בהעדר ראיות. הדברים לא תועדו בפרוטוקול הדיון, אך הוקלטו על ידי בן-לולו שנכח בדיון, לדברי סנגוריו, בלא ידיעה שעליו לקבל אישור מיוחד לכך מבית המשפט על פי חוק.
דבריה של השופטת חביב שנשמעים בהקלטה לכאורה מלמדים על כוונותיה להכרעת הדין ואף צורפו לבקשת ערעור הפסילה: "אני לא יודעת להגיד איזה הסבר היה לו, אבל יכול להיות שהיה לו הסבר… אני לא יודעת אם הייתי מקבלת את ההסבר או לא, אבל אני לא יכולה לקבוע שזה מעבר לספק סביר". כלומר, מעבר לספק סביר להרשעה.
"הצעתי עבודות שירות של בין 3 ל-6 חודשים", נשמעים דבריה בהקלטה. "לקבוע מתחם של קנסות שיכללו גם את האישום הרביעי וגם את האישום השני. כשבתוך הטווח הזה של הקנסות, ככל שתשלום הקנס יהיה יותר משמעותי כך יוסכם שהמאסר ירד ל-3 חודשים, לא יעלה על-6 חודשים, מתחם של קנסות משמעותי… [אם] ישלם מיליון שקל – תהיה נטייה יותר גבוהה ל-3 חודשים, ישלם פחות – תהיה נטייה יותר גבוהה ל-6 חודשים. תטענו לעניין הזה".
לעומת זאת, ובהיפוך גמור לכאורה, בגזר הדין קבעה השופטת: "מדובר בעבירות רבות שנעברו בתחכום רב ותוך תכנון מוקדם… מדובר בתרמית שהיא בינלאומית, ועל כן מדובר במעשים המקשים על גילוי ואכיפה".
בגזר הדין התייחסה גם לדברים שנשמעו בהקלטה: "הדברים הובהרו מפורשות, כי מדובר בדיון שהתקיים בניסיון להביא את הצדדים לפשרה אשר בסופו של יום לא הבשילה. לא נאמרו דברים אשר הצביעו על גמירת דעת של בית המשפט לעניין התוצאה הסופית. הדיון לא הוקלט על ידי בית המשפט והדברים לא נרשמו בפרוטוקול הדיון. הדברים המצוטטים במכתב הוצאו מהקשרם ולא בפעם הראשונה".
בסופו של דבר הרשיעה השופטת חביב את בן-לולו בשניים מארבעת הסעיפים שיוחסו לו וגזרה עליו 30 חודשי מאסר בפועל, קנס כספי של 270 אלף שקלים ומאסר על תנאי. בבקשת הפסילה טענו סנגוריו של בן-לולו כי פסק הדין ניתן בהשפעת ההליך החריג, דבר שניכר בהיפוך לכאורה בקביעות השופטת בין הדיון השלישי לגזר הדין ודינו להתבטל.
בן-לולו ערער על הרשעתו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בית המשפט המחוזי לא הסכים ואף הרשיע את בן-לולו בשני הסעיפים מהן זוכה בערכאה הראשונה. שופטי המחוזי החזירו את התיק לשופטת חביב למתן גזר דין מעודכן.
במהלך דיון זה, עו"ד עמית חדד, טען בפני השופטת כי בדיון גישור הראשון השופטת הביעה עמדה לפיה יש למחוק את כתב האישום ולהטיל על בן-לולו תשלום כופר. למשמע דברים אלה ענתה השופטת: "שקר גס" והטיחה בעו"ד חדד כי "נפל קורבן להונאה".
לפני שבועיים החליטה השופטת חביב שלא לפסול עצמה ולא לקבל לתיק ראיות שהוצגו על ידי עו"ד חדד וביניהן הקלטות בן-לולו והמסרונים שנשלחו על ידי עו"ד קליין לבן לולו בזמן אמת. על כן הוגש ערעור פסלות לבית המשפט העליון.
בבקשה נכתב: "הכחשתו של המוֹתָב (השופטת חביב- א"כ) בנוגע לדברים שנאמרו על ידו במהלך ההליך החריג מהווה ראיה נוספת לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים, וזאת לצד התנהגות בלתי הולמת מצד המותב".
אותה התנהגות בלתי פוסלת קשורה באיש עסקים מוכר. בשנת 2018 בעוד המשפט נגדו מתנהל, תבע בן-לולו את איש העסקים על סכום של 21 מיליון שקלים בעקבות סכסוך עסקי. צוות ההגנה של בן-לולו גילה כי אותו איש עסקים הופיע ברשימת המניעויות של השופטת חביב החל משנת 2016 ורק לאחרונה הוסר ממנה. כלומר, בזמן שניהלה השופטת חביב את ההליך הפלילי נגד בן-לולו, הייתה מנועה מלדון בתיקים הקשורים באותו איש עסקים.
"המותב ציין כי יש לו קשר אישי עם בכירים בחברת איש העסקים המוכר (א"כ). קשר זה מנע מהמותב לדון בכל הליך הקשור לכל החברות הקשורות… אולם האם קשר זה עם "בכירים" אינו מחייב גילוי נאות כאשר האדם שעומד לדין תובע 21 מיליון ₪ מחברה בבעלות איש העסקים המוכר (א"כ)?", כך נכתב בבקשה.
בדוברות הרשות השופטת התייחסו באופן כללי למקרה ומסרו כי יש להמתין להחלטה בערעור.
