הפתרון המיטבי: נתניהו לנשיאות

השמש והירח מילאו תפקיד מרכזי בחילוץ הפקק בתעלת סואץ. זרמי הגאות המחזוריים שהם מחוללים כאן, התלכדו בעיתוי מופלא עם צורכי החילוץ של ספינת הענק התקועה ששיבשה את תנועת הסחר הבינלאומית. כוכבי השמיים הסתדרו ברגע הנכון, כמו שאמר פעם ראש השב"כ בעניין אחר לגמרי. כמה חבל שהם לא הסתדרו גם בבחירות לפני שבוע. רק התערבות שמיימית עשויה לחלץ את ישראל מהמשך השקיעה בביצת חוסר המשילות.

ביטול ישיבת הממשלה השבוע, שנועדה לאשר ייבוא מיליוני חיסונים נוספים לצורך המשך מיגור הקורונה, הוא רק דוגמית לצרות שעלולות להתרגש עלינו אם לא תקום בהקדם ממשלה יציבה. מדינת היהודים, שבתחילת 2021 הפכה למופת בינלאומי של מאבק מוצלח במגפה, תהפוך בהמשך השנה למופת של אנרכיה פוליטית. גם אם איש לא ירים יד על רעהו, מצבה הפנימי יזכיר מלחמת אזרחים.

חשוב לומר: הימין ניצח בבחירות. מספר חברי הכנסת שמזדהים עם דרכו בענייני שטחים ושלום, דת ומדינה, בג"ץ וחוק הלאום, הוא 65 לפחות, לא כולל ליברמן. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו גבר על כל מתחריו. לגוש שבראשותו אין רוב מוחלט, אבל יש לו רוב יחסי מרשים, ובדמוקרטיה מתוקנת זה אמור להספיק. לאחרונה כבר הזכרתי פה שאפילו החוקה האמריקנית המהוללת מאפשרת, במקרה שיש יותר משני מתמודדים משמעותיים לנשיאות, להכתיר כנשיא את מי שלא זכה ברוב מוחלט של חבר האלקטורים. הנשיא החדש ייכנס אז בשערי הבית הלבן אף שרוב הבוחרים לא רצו בו, אך גם לא הצליחו להבהיר את מי הם כן רוצים.

אלא שבנקודת הזמן הזו, ולמעשה כבר למעלה משנתיים, נתניהו אינו מסוגל להקים ממשלה נורמלית בראשותו. עובדה: מאז בחירות 2019 א' מכהן נתניהו כראש ממשלת מעבר או כראש ממשלה פריטטית שהתפרקה בלי שהצליחה להעביר תקציב אחד. באופן טרגי במיוחד הוא אף הפך למכשול היחיד החוצץ בין הימין ובין השלטון. אם רק יודיע היום או בשבוע הבא כי החליט לוותר, בתוך שעה קלה תקום ממשלת ימין יציבה בהנהגת בכיר ליכוד אחר. סוף־סוף יהיה אפשר לטפל באופן ימני בבעיות הבוערות: העברת פסקת ההתגברות, היאבקות בבנייה הפלסטינית הפרועה ביו"ש, השלטת סדר בנגב, וכמובן סיכול מזימות האג וטהרן. אבל כל עוד נתניהו ממאן להשלים עם מר גורלו האלקטורלי, וגדעון סער עומד בסירובו הנקמני להשתדך מחדש עם נתניהו, כל האתגרים הללו יישארו בגדר חלום. רק סיוט הבחירות החמישיות והשישיות יתממש.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המוטציה הישראלית: יותר פייק מאמת
– הבטחה ושברה: הקושיות שיציג ריבלין לראשי המפלגות
– וידוי קצר: סיפורה של גליה עוז

אכן, כמעט 2 מיליון בוחרים שהצביעו לנתניהו במישרין או בעקיפין (מתוך 4.4 מיליון), יצטערו עמוקות אם הוא יתנהל באופן אלטרואיסטי, ויפנה את כסאו. הם יראו בו קורבן דרייפוסי של השמאל ושל מערכת המשפט. אבל אפשר להציע להם ולו פרס תנחומים רב ערך: משרת נשיא המדינה הבא, עם פרישתו הממשמשת ובאה של הנשיא ריבלין.

הרעיון הכאילו מוזר הזה, שמתגלגל פה כבר זמן מה, הוא כיסא המפלט הזמין וההוגן ביותר ממצב הסחרור המתמשך שישראל שרויה בו כבר שנתיים וחצי, מי יודע עד מתי ועד לאן. בנימין בן בנציון נתניהו לא יגורש בבושת פנים מבלפור, הוא רק יעבור משם דירה למשכן הנשיא הסמוך. משפטו הבעייתי כל כך יושהה למשך שבע שנים (על פי החוק הקיים או מכוח חוק חדש), ולמעשה יבוטל. שונאיו המושבעים אמנם ישתוללו מזעם, יחרפו ויגדפו, אבל רוב הציבור יבין שזהו הרע במיעוטו. בברירה בין ממשלת מעבר נצחית בראשות נתניהו ובין השבעתו לנשיא, אפילו השמאל יבחר באפשרות האחרונה. אחרי הכול זה אותו מחנה שמתאמץ כבר שנים להנחיל לנו את רעיון הוויתורים הכואבים תמורת שלום (בית). בלב דואב הוא ייאלץ להשלים עם עובדת נשיאותו של נתניהו, שאגב עשוי להיות נשיא מצוין. בעולם הגדול יעריצו אותו לפחות כפי שהעריצו את שמעון פרס.

פרישת נתניהו למשכן הנשיא גם תחסוך לימין את הצורך במימוש הרומן האביבי המביך שלו עם מפלגת רע"ם, הזרוע הפרלמנטרית של האחים המוסלמים. דוברי ימין אחדים, שכבר הספיקו להתאהב פתאום במנסור עבאס ולהסביר לנו כמה חשוב להתפייס עם ערביי ישראל, ודאי ימצאו דרך אחרת להתפייס איתם ולסייע בפתרון מצוקותיהם האזרחיות. תמונת המחזור של ממשלת ישראל החדשה, שאולי תצולם הקיץ במשכן הנשיא נתניהו, חייבת להכיל שר ערבי.