"יום המלצות כזה לא היה בבית הנשיא", הכריז אמש יאיר שרקי בפתח המהדורה של חדשות 12. ואכן, היממה האחרונה בסימן "בין המשפט למנדט" יכולה לשמש בקלות כתסריט לסדרת מתח, אימה או ריאליטי. נראה שהנשיא, בבואו להחליט על מי מנציגי השבטים יטיל את הניסיון הראשון להקמת ממשלה, חושב גם על המורשת שישאיר אחריו ודיבר על כך שאולי יאמץ "שיקולים ערכיים", הנוגעים למשפטו של נתניהו, למרות שהוא זה שקיבל את מספר הממליצים הגבוה ביותר.
אך מרגיש כי מהדורת חדשות 12 ובמידה רבה גם מהדורת חדשות 13, וזאת למרות העיסוק הנרחב במשפט נתניהו, היו שייכות לא לריבלין ולא לנתניהו, אלא דווקא ליאיר לפיד. כל המהדורה הייתה אתמול בסימן המתנה להצהרה שלו, הראשונה מאז הבחירות.
מבעד לגביניו המכווצים היישיר לפיד המצהיר מבט למצלמה ושתק שניות שידור ארוכות, כמו מחכה לאות לפתוח בדיבור, או כמי שמתאמן בפרצופי איכה מול מראה בלתי נראית. "ערב טוב", פתח ואמר. "כל מי שראה היום את הופעתו חסרת האחריות של נתניהו מבין שהוא לא יכול להמשיך, הוא הפך להיות מסוכן, לעצמו ולמדינת ישראל ולשלטון החוק". בהמשך דיבר על הכלכלה המדממת ועל החברה המשוסעת שרוצה שהפוליטיקאים יעזבו אותה במנוחה ויאפשרו לה להשתקם במסגרת ממשלת הסכמה לאומית.
"איפה הכסף?", תהה בקול לפיד כשהחליט לעזוב את חייו ה"נוחים" כהגדרתו בתקשורת ולרוץ לפוליטיקה בשנת 2012. הוא התכוון בשאלה זו למעמד הביניים שנושא בעול הכספי של המיסים ומשלם את המחירים הגבוהים בעולם המערבי על דיור ורכב ושואל איפה הכסף. "זו לא רק שאלה כלכלית, זו גם שאלה ערכית", הדגיש אז, מהבחינה הזו, הנאום הקצר שנשא אמש היה נאום Show me the money נוסח הסרט "ג'רי מגווייר" שבו הוא קורא לממשלת שינוי שתיתן תקווה לא רק לאלה שחיפשו את הכסף ב-2012, אלא לכלל אזרחי המדינה, דווקא על ההבדלים ביניהם.
בעוד במהדורת חדשות 13 נשבו אנרגיות של התכנות לממשלה כזו שמציע לפיד, במהדורה של חדשות 12 עברו בהמשך לאחת הכתבות היותר חמודות שנראו בתקופה האחרונה שבאמת התעסקה באופן הכי מילולי שיש בשאלה: איפה הכסף? כשמשה נוסבאום סיפר על גשם של כסף שירד אתמול ברחוב בבאר שבע. שטרות בערך של כמאה אלף שקלים התעופפו באמת ובתמים באוויר ברחובות בירת הנגב. אנשים לא האמינו שנס כזה קורה להם, ומיהרו לאסוף לא מעט מהשטרות, עד שיש כאלה, שעל פי עד ראייה, יצאו עם סטפות של ממש.
המשטרה אספה את שאר הכסף וכעת מנסים להבין למי הוא שייך, ומי צריך לקבל אותו. באיזשהו מקום, זו בדיוק המשימה שמוטלת כעת על הנשיא ריבלין, שרק מחפש להניח את הז'יטונים במקום הנכון ולפרוש מהמשחק. "במרתון של יותר מעשר שעות, לא פלא שבשלב מסוים גם הנשיא כבר הלך לאיבוד", נאמר בחדשות 13, כאשר ריבלין אפילו התבלבל לרגע וקרא ללפיד בטעות טומי, על שם אביו, ומתן כהנא שישב מולו עם איילת שקד נראה צוחק.
הייתה זו המהדורה של לפיד, כי היא אפילו נחתמה, במקרה של חדשות 12, בכתבה על הגרסה הטלוויזיונית לסרט "ישמח חתני" שבה משתתפת חברתו הוותיקה, עינת שרוף.
לקראת סוף המהדורה כבר היה די ברור שלאחר שגדעון סער לא המליץ על איש ואם ריבלין לא יחליט שהוא מפעיל את אותם סעיפים ערכיים, נתניהו הוא זה שינסה להרכיב את הממשלה ראשון, ולא לפיד. באותה נקודה, לא יכולתי שלא לתהות אם לפיד, שבקרוב יסגור עשור בפוליטיקה, לא היה מעדיף לחזור לימים שבהם רקד כאיש תקשורת נטול דאגות במועדון הגנקי ושר שירי ארץ ישראל היפה עם חברתו שרוף, במקום לנאום על ארצו מולדתו שעלולה, לשיטתו, ללכת פייפן.
