התכוונתי לכתוב שצפייה בעונה השלישית והחדשה של "זוג מנצח VIP" היא כמו ליפול על לקט ישן של גיא פינס שמשודר בחגים כי אין מה לשדר: טיילור מלכוב ובן זיני עוד ביחד, אנה ארונוב בלי בטן הריונית ועם האקס איתי תורג'מן (טרום עידן "חזרות") לצידה כמנחה, או בני הזוג אביבה ויחיאל חזן, הוריו של אורן חזן, בעיתוי שמחייב כבר להסביר לילדים מי זה בכלל.
למי שלא זוכר את הפורמט, מדובר בזוגות שבהם לפחות אחד מבני הזוג הוא סוג־של מפורסם, שעוברים להתגורר יחד בווילה. הם מתחרים זה בזה בשלל משימות שמעמידות את הזוגיות שלהם במבחן ובסוף כל שבוע הם בוחרים אלו מהזוגות היו רוצים שיישארו, והזוג שמקבל את מספר הקולות הנמוך ביותר – מודח. הזוג האחרון שנשאר הוא הזוכה בעונה.
אז עמדתי לכתוב ביקורת על פורמט הריאליטי שאבד עליו הכלח, אבל אז התחלתי לצפות, ולמרות שיש לי ביקורת, אני לא יכולה להתעלם מכך שהפקת התוכנית, שצולמה בברזיל, נאלצה להתקפל הביתה באמצע הצילומים בשל הקורונה ובקושי מצאה טיסה הביתה. קראתי ב"ידיעות אחרונות" כי בזכות הח"כ לשעבר יחיאל חזן, נו, אבא של אורן, הצליחו כולם לחזור הביתה וצילומי התוכנית חודשו כבר בישראל.
אני מודה שאחרי שקראתי את חומר הרקע הזה, הצפייה שלי בתוכנית קיבלה תפנית ויש לי סימפטיה ל"זוג מנצח VIP": למרות כל הקשיים שהיו, התוכנית שנולדה כיפית. הזוגות מגוונים ומעניין לעקוב אחר הזוגיות שלהם. אם אלו זוג כוכבי הילדים מני ופרלה, שלא ברור לעיתים אם הם בתוך דמות או שזה אמיתי; איגי וקסמן ועתי שולברג – היא ברוקנרול והוא צעיר ממנה בהרבה אבל ניכר שהוא המבוגר האחראי (מה גם שהייתי נותנת הרבה כדי להעביר אליי את מאגר הטישרטים השווים שלהם). אפילו את המודחת הראשונה של "האח", מגינת החיות האקטיביסטית טל גלבוע, מעניין לראות בזוגיות עם בן הזוג העדין רועי, שלא ברור איך הוא שורד את האנרגיות העצבניות שלה.
גם איציק זוהר וחברתו האיטלקייה לאורה, שכבר מדברת עברית לא רע ויש לה הרבה חוצפה ישראלית, מוסיפים צבע וצהוב בריבים הקטנים ביניהם ובעיקר בקטע מצחיק שבו זוהר מדבר על מני ממטרה וקורא לו בטעות מני מגרפה.
המשימות לפעמים ארוכות מדי כי צריך לעבור זוג אחר זוג, אבל הן חושפות פערים וחצאי־אמיתות כשמי מבני הזוג מנסה לייפות את המציאות. באחת המשימות למשל, הנשים היו תלויות במהופך, בעוד הגברים יושבים בתוך אמבטיה וסופגים כל מיני מאכלים ורטבים דוחים בכל פעם שהנשים טועות בתשובה שנתנו על הזוגיות שלהן. לא הייתי תולה אנשים במהופך כי זה נראה לי לא בריא וגם הייתי מוותרת על מחזה כמו כתפיו החשופות של יחיאל חזן, אבל לעיתים הנשים טעו רק כי הגברים שיפצו את המציאות, ורק בגלל זה מגיע להם לחטוף רוטב על הראש.
התוכנית מכילה המון מאותו הדבר: שוב אנשים שעובדים בלעבור מתוכנית ריאליטי אחת לשנייה (ע"ע אדל בספלוב), או אנשים שנהיו כוכבים רק בזכות סרטי רשת, ולא ברור למה עושים מהם כזה עניין (ע"ע מיכאל ושירן ספיר). שוב חללית האם היא וילה, כשיש לנו כבר וילה של "האח הגדול", ו"וילת המושבעים" של הישרדות, וזה עושה חשק אדיר לדפדף הלאה מהריאליטי אל הז'אנר הטלוויזיוני הבא – כי כמה אפשר?
ובה בעת, ניכר כי ההפקה נלחמה כדי לייצר לנו בדיוק את זה: את מה שאנחנו כבר מכירים היטב, את מה שיאפשר לנו אסקפיזם ישן וטוב בשגרה של טרום המגפה, וזה בעיניי הישג שלא כדאי לזלזל בו. מהבחינה הזו, זוג מנצח VIP הם כמו בשיר של להקת כוורת "בכל זאת הגענו, למרות הכול".
