אחי

אם יש מילה עברית אחת שמזקקת בעיניי את המהות של מדינת ישראל, או יותר נכון של יושביה, הרי זו המילה הקצרה אך רבת המשמעות "אחי".

המילה "אחי" (על צורותיה השונות – "אח שלי", "אח שלו", ואם נלך קצת יותר רחוק "גיסנו"), מזמן יצאה מהמשפחה והלכה לרעות בשדות זרים. בהתחלה היא הייתה כינוי לחבר קרוב "כמו אח", מישהו שיש לכם תמונה משותפת איתו במסיבת חנוכה של גן שולה, אחר כך היא קצת נפתחה גם להוא מהמילואים, למרות שלא החלפתם אפילו ווטסאפ אחד מאז הפעם האחרונה שנפגשתם.

אבל "אחי" לא עצרה בכינויי החיבה ו/או היכרות. היום אנחנו פונים בכינוי אחי גם לשליח של אמזון, לירקן, לשוער בחניון. ואנחנו לא מהססים לסנן בכעס לזר מוחלט: "אחי, תזיז כבר ת'אוטו, אתה חוסם ת'חניה". כי אולי כולנו אחים פה, במדינת ישראל, אבל עם אחים מעצבנים כאלה, מי צריך אויבים.

הכותבת היא עורכת ומבקרת טלוויזיה במוצש