איזו מילה! אין עוד מילה שמקפלת בתוכה כל כך הרבה אפשרויות שונות. נו היא מילה רב־פעמית, כמונו, הישראלים.
הנו הקלאסי אומר "תזיזי את עצמך כבר שהרה!", אגב, אין דין הנו הכתוב כדין הנו הקולי. כל היופי בנו, הוא באופן שבו הוא נאמר. הוא בדרך כלל נשמע כמו נוווווווו ואוצר בתוכו דרגות קוליות שונות המעידות על חומרת העצלות של זה שהנו מופנה אליו.
ישנו הנו האירוני, המבטל, "נו, אז הצליח לו, חוכמה גדולה, אפשר לחשוב". גם בנו הזה, המנגינה היא העיקר, פלוס הבעת הפנים.
והנו־נו־נו מופנה בדרך כלל לילדים, אבל הוא הרבה פחות מעניין. אין בו חוסר הסבלנות של הנו הקלאסי, או הארס האינטליגנטי של ה"נו, אפשר לחשוב".
בקיצור, מילה מופלאה, רב־פעמית, ערמומית ובהמית גם יחד, כמו… כמו… נו, כמונו. (בדיוק התקבל ווטסאפ: נו, שהרה, מה עם הטקסט? שולחת למערכת? נווווווווו!)
הכותבת היא סופרת
