"כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת", קרץ דן אלמגור. אבל אם נהיה כנים לרגע, השאלה האמיתית היא דווקא "כשאת אומרת כן למה את מתכוונת", כי אצלנו בישראל שום "כן" אינו ברור מאליו. המפרסם הישראלי מבטיח עולם שכולו טוב, אבל הכול־הכול בכפוף לתקנון. ואת מי התקנון מכופף? אותנו כמובן. באותיות הקטנטנות מתחבאת האמת הגדולה – זה לא כן, זה אולי גדול מאוד. ובעשור האחרון האותיות הקטנטנות שכבר התרגלנו אליהן מהעיתון, פתאום השתדרגו לתשדירי רדיו עם קריינים במהירות־על שדוחסים אל הפרסומת הררי הסתייגויות ומונחי בית־משפט שהשופטים בעצמם לא מכירים. רק חבל שאין קצת אותיות קטנות על פתקי ההצבעה בקלפי. שם אי אפשר להפר את התקנון, כי פשוט אין כזה. טל"ח.
הכותב הוא מנכ"ל משרוקית דיגיטל
