"מה זאת חלוציות?" שואל דוד בן־גוריון, ועונה, "זוהי הכרה בשליחות היסטורית והתייצבות ללא תנאי וללא רתיעה מכל קושי וסכנה – לרשות השליחות הזאת". אין דבר ישראלי יותר – הידיעה מאין באנו ולאן עוד נוכל להגיע באמצעות מחשבה מקורית ועבודה קשה. זו המחשבה שהובילה באותם ימים את החלוצים בעבודתם המאומצת, ואני מאמין שאלו גם הדברים שבימינו מבדילים את הישראלים משאר העמים שסביבנו.
החלוצים הגשימו את חלומם להקים מדינה לעם היהודי. אנחנו בתנועת ההתיישבות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן רואים בתושבי האזור את החלוצים של ימינו. אני מסתכל על מייסדי ההתיישבות ביראת כבוד, כפי שאני מסתכל על החלוצים בעליות הראשונות. כשראשוני המתיישבים הגיעו לבקעת הירדן קראו להם משוגעים, שהם הולכים לגור במדבר שלא יצמיח כלום. אך כנגד כל הסיכויים חלוצי בקעת הירדן הוציאו מהאדמה הצחיחה פירות, ירקות, פרחים ותבלינים עסיסיים שנשלחים לכל רחבי העולם. כך בכל מקום ומקום ביהודה ושומרון.
סיפוריהם של חלוצי העליות הראשונות, דור תש"ח ודור מייסדי ההתיישבות, הוא הסיפור הישראלי במיטבו. הוא הסיפור של כולנו והוא משקף את האופי המיוחד של הישראלי השורשי. זה שבכל מקום שאליו ילך, יישא על גבו את חלוצי העבר – אשר נתנו לנו היום את הזכות להיות חלוצי ההווה.
הכותב הוא יו"ר מועצת יש"ע
