תכתוב משהו, תאכל משהו, תגיד משהו, תשים על עצמך משהו ובוא. במקורות שלנו משהו זה קצת, ובסלנג, משהו היא לכאורה עוד מילה סתמית שמשמשת מילוי אולטימטיבי לכל משפט. אבל האמת שמשהו היא הרבה יותר מזה. שלום חנוך ואריק איינשטיין כבר שרו מזמן ש"כל אחד רוצה להיות משהו. מישהו", כי משהו משמשת אותנו גם כדי לתת ציון גבוה.
תשמע, רציתי לומר לך שהבן שלך הוא משהו. האוכל היה משהו־משהו, וההופעה, אתמול? בכלל הייתה משהו.
ומשהו זה לא רק המקסימום, אלא גם המינימום. אחד העלבונות הקשים הוא לומר על משהו או מישהו שהוא "לא משהו".
ויש גם אבולוציה ל"משהו". פעם היינו מוסיפים לה עוד מילת תיאור, כדי לומר שהאירוע היה משהו מיוחד, אחר כך כפלנו אותה כדי להגביר רושם, ואמרנו שהאוכל באמת היה משהו־משהו. אפילו שמענו על תיירת ישראלית שלא הבינה מדוע מארחיה האוסטרלים תמהים כשאמרה שהאירוח היה something-something.
בשלב מסוים, התחלנו להסתפק ב"משהו" אחד בלבד כדי לדווח שהיה מאוד מיוחד. הנה תראו, כתבנו משהו, וזה יצא לנו משהו.
