הרב יונתן זקס ז"ל העיר שלא במקרה אין מילה עברית ל"טקט", וקשה לתרגם לעברית "Civility". מצד שני אציין שאת ה"חוצפה" (ע"ע) דוברי האנגלית נאלצו לשאול מאיתנו, ועד היום לא מצאתי מילה אנגלית המקבילה ל"דווקא". קשה לתרגם לאנגלית את הביטוי "עשיתי דווקא", וכנראה גם זה לא במקרה.
בהכללה גסה ולא מדויקת, אמריקנים נוטים להיות אינדיבידואליסטים כהגדרת זהות, ובמקביל להקפיד על הכללים החברתיים בהתנהגותם המעשית. ישראלים, לעומתם, דווקא מגדירים את זהותם באמצעות המשפחה והחברה, אבל נוטים להתנהגות מתריסה. זהו סודו של ה"דווקא". כשאני עושה דווקא, אני לא מתבודד ומתעלם מהחברה, וגם לא מנסה להחריב אותה. אני מקבל את הסביבה הזו כנתון, ועושה לה דווקא.
לפעמים אני עושה דווקא למשפחה שלי, דווקא משום שאני שייך אליה. המשפחה, מצידה, עושה דווקא לקהילה שאנחנו חלק ממנה. ואנחנו בהחלט רוצים להמשיך להיות חלק ממנה, אחרת לא היינו טורחים לעשות דווקא. וכן הלאה וכן הלאה, עד לדווקא הגדול שכולנו עושים לכל גויי הארץ, שיראו מה זה. אנחנו יודעים שהם ימשיכו להיות מי שהם, וזה בסדר, כי גם אנחנו הישראלים נמשיך להיות מי שאנחנו.
וכך הדווקאוּת מכוננת מערכת סבוכה של זיקות סותרות ומצטלבות של שייכות והסתייגות. לפעמים אתה מרגיש שאתה כמעט מצליח לפענח את זה. ואז, כהרגלה, המציאות הישראלית עושה לך דווקא. לך תבנה מדינה.
הכותב הוא רב, סופר ובעל טור במוצש
