בשנת 1895 נולד אריך מולר למשפחת תעשיינים יהודית מתבוללת בבוהמיה, חבל ארץ שהיה אז חלק מהאמפריה האוסטרו-הונגרית. בזמן מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי ונפל בשבי הרוסי. שבע שנים שהה בתנאי עבדות וקור כשאריג כותנה או צמר בלבד מכסה את גופו ואינו מסוגל לחמם את העור והעצמות. בשבע השנים האלו נחשף לאנשי רוח ואינטלקטואלים ציונים ולמד מהם על היהודים ואת שפתם. שם, בין רוח לסבל החל לחלום על מפעל הטקסטיל שיקים בארץ. הוא יכול היה לדמיין כיצד מכונות משומנות ורועשות מייצרות אריגים צבעוניים מהם ייתפרו חולצות ושמלות. לא בטוח שהצליח להפליג בדמיונות שיהיה הבעלים של אחד ממפעלי הטקסטיל הגדולים בארץ, הוא גם לא דמיין שמציון תצא אופנה אל לא פחות מאשר המותג הבריטי "מרקס אנד ספנסר", וודאי שלא עלה בדמיונו ביקור במפעל של זוכה פרס נובל לשלום ש"י עגנון שיעניק משמעות לשם הכמעט אקראי שנתן לו – אתא.
מאז שהשתחרר מהכלא הרוסי ביקר בארץ ישראל מספר פעמים, נישא ונולד לו ילד אבל עדיין לא הגשים את חלומו ונשאר קרוב לסינר של אמא ותחת המגבעת של הדוד ששכנע אותו להישאר ולהצטרף לעבודה במפעל לייצור בדים המשפחתי בעיר בה נולד. בשנת 1934 כשעננה שחורה וכבדה של מלחמה שנייה ריחפה מעל שמי אירופה ולא השאירה הרבה אוויר, עלה לארץ עם אשתו ובנו והחלום החל להתגשם.
עוד בצ'כוסלובקיה הוא בנה תוכנית לניהול עובדים ומערך ייצור יעיל. מולר הבין שבארץ לא יהיה קל למצוא מספיק ידיים עובדות והוא החל להפיץ את הבשורה על הקמת המפעל בארץ בין ארגונים ציוניים שונים ברחבי צ'כוסלובקיה והבטיח לעובדים אישורי עלייה.
ואז כשהכל היה מוכן, שדות לבנים של כותנה צמרירית נקטפו בארץ ישראל. גברים ונשים שזופים מהשמש הישראלית אספו את כדורי צמר הגפן הזעירים לערמות שעברו מאוחר יותר למנפטה שם נוקו מהזרעים ומהפסולת והפכו לסלילי חוטים. מכונות האריגה הונעו, אלפי מטרים של חוטים נמתחו על מנור אחורי ועברו דרך בתי הנירים עד למנור הקדמי. שתי וערב של כותנה ישראלית נארגו. מהבד הזה שהגיע למתפרה, מאות ידיים עמלניות סריטטו וגזרו וחיברו לאחד כובע טמבל וסרבל לפועלים ולפועלות בשדה החיטה ומדי צה"ל לחיילים ולחיילות בשדה הקרב.
מפעל הטקסטיל שהקימו אריך והוגו מולר קיבל את השם אתא בהשראת הכפר הערבי הסמוך. כשהגיע ש"י עגנון לביקור הוא מצא את ראשי התיבות – אריגים תוצרת ארצנו.
מאה שנים בדיוק חי אריך מולר. הוא נולד רחוק מאוד מהיהדות ונפטר בארץ כשהוא משאיר אחריו מורשת ציונית של אופנה ארץ ישראלית.
