לאורך כל הערב אתמול (א') שודרו בערוץ 12 פרומואים לתוכנית של גיא פינס המבשרים על הסולחה הנכספת בין אופירה אסייג לאייל גולן. סיבת הסכסוך, שהסעיר את עולמם של לא מעט אנשים וכלי תקשורת, הייתה לא אחרת מאשר העובדה שגולן הסיר עוקב מחשבונה של אופירה שהסירה עוקב בחזרה. כמו כל ריב שבו אף אחד לא ממש יודע על מה המהומה, הוא שבר שיאים של כאסח כשדניאל גרינברג, אשתו של גולן, הסירה גם היא עוקב מאופירה. וכך, החברים הטובים הפכו ליריבים בנפש עד שלא הסכימו להעלות על שפתיהם כל אחד את שמו של השני.
אז איך קרה שהם השלימו? כשהגיעה השעה ושודרה התוכנית, התברר שכל המהלך היה אקט יחצני גאוני של לא אחרת מאשר המעושרת לאה שנירר, שחגגה יומולדת 63 והבינה שכדי לתפוס כותרות, להשאר רלוונטית ולזכות לסיקור היא חייבת לעשות משהו שיגרום לרעש. אין לדעת מה היא הציעה להם בתמורה לסולחה אבל בהחלט אפשר לדעת שהיא זכתה לתוצאה המיוחלת. מול צלמים שחיכו לרגע, צולמו השניים מתנשקים ומתחבקים בלי שום הסבר ובלי אף מילת חרטה, בעוד שנירר זכתה לאייטם בלעדי בתוכנית ולסיקור נרחב.
עצוב לחשוב שריבים תופסים אצלנו כותרות, שדם שנשפך בין שני חברים טובים לשעבר, מושך אותנו וגורם לנו להתעסק בכל הפרטים הקטנים מסביב. מה הפלא שכל פוליטיקאי שמכבד את עצמו מתנהג ככה? ברור לכולם מה עושה עלינו רושם. אחרי שנים בהן ראינו סכסוכים ולכלוכים בתוכניות ריאליטי על המסך, הפכנו לצרכנים שלהם בחיים האמיתיים. מרוב סגידה לגיבורי תרבות של הז'אנר שכחנו מיהם הגיבורים האמיתיים.
אם נמשיך בסיקור המוגזם, צמא הדם, שבפועל לא באמת פותר את הסכסוכים, אנחנו עלולים למצוא גם את דמנו מוצג לראווה בחסות הרייטינג. הגיע הזמן להפנות עורף לכל ריב באשר הוא ולדרוש שלום והרמוניה עד כמה שאפשר. להעריך דווקא את אלו שיודעים לנשוך שפתיים ולא ממהרים לצאת בגידופים והצהרות, ולא להתרשם ממי שלא מוכן לשבת ליד אדם כזה או אחר תהא הסיבה אשר תהא. זה הזמן לאהוב את השלום ולשנוא את המחלוקת, זה ממש גרוע לרייטינג אבל הכי טוב שאפשר לחיים בארץ הזו.
