נשיא ארה"ב דוחה את ביקורו בארץ ממאי ליולי; הסקרים ממשיכים להאיר פנים לנתניהו ולליכוד. שואל את עצמו השואל החשדן: האם בחירות בחודשים הקרובים שוב על השולחן?
הכנסת תשוב מפגרתה בסוף אפריל ותצא לפגרה הבאה כעבור שלושה חודשים. בתקופה הזו חייב לעבור חוק גיוס חדש, אבל על אף הפיוס המרגש לפני שבועיים, עדיין אין הסכמה על נוסח חדש. כשמדובר בנושא נפיץ כל כך ובאוסף מפלגות שמדשדש על גבול אחוז החסימה, מוקדם להעריך בביטחון שחוק מתוקן יגיע בכלל לאישור בשלוש קריאות.
אבל זו אשליה אופטית, כי לא חוק הגיוס יקבע אם תהיינה בחירות בקרוב, אלא רק נתניהו. להלן ההסבר: בחירות בישראל נערכות בדרך כלל שלושה חודשים וחצי מיום הקדמתן. משבר הגיוס יגיע לקראת סוף המושב, אבל כדי לקיים בחירות בחודשים הקרובים יש צורך לקבוע זאת כבר בשבועיים הראשונים של המושב. הרי ביולי ובאוגוסט אין בחירות, באוקטובר יש בחירות מקומיות ובספטמבר חגים, למעט יום השלישי הפנוי היחיד, בארבעה בחודש. לנתניהו אין טעם בבחירות ארוכות, ואם הוא רוצה אותן במועד הזה הכנסת תהיה חייבת להתפזר לכל המאוחר עד אמצע מאי. יש לו חודש וחצי להתלבט, להכריע וליזום מהומת ענק. הבעיה היא לא המועד, אלא התירוץ.
הנה הצעת הגשה, אם רוצים: נתניהו יודיע על חוק לגירוש מסתננים כולל פסקת התגברות בבג"ץ. כחלון יתנגד. הם יחליטו להיפרד ברוח טובה וללכת לבחירות על הנושא, שכולל הכול: יהדותה של המדינה, ימין, דרום תל־אביב נגד הצפון והציבור נגד התקשורת. אחרי יום העצמאות נדע.
