המצב בלבנון קטסטרופלי: מוצרי מזון נעלמים מהשווקים, יש מחסור חמור בדלק למכוניות, לתעשייה ולייצור לחשמל, האבטלה אדירה, לציבור אין כסף לרכוש מזון, הבנקים במצוקת מזומנים, יתרות המטבע הזר של הבנק המרכזי אזלו ואף אחד איננו רואה מוצא מהמשבר הכלכלי, שהוא תוצר של המשבר הפוליטי.
לכך נוספת העובדה שנזקי הפיצוץ שהרס את נמל ביירות באוגוסט האחרון עדיין לא תוקנו כי אף חברה בעולם איננה מוכנה להיכנס לפרויקט השיקום כשהתשלום עבור עבודתה איננו ודאי. אין טיפול שוטף בתשתיות המדינה, כך גם תחזוקת מערכות המים, הביוב, החשמל והדרכים, שכבר לא מתפקדות.
המצב העגום הזה דוחף את הלבנונים לחפש פתרונות שבזמן רגיל לא היו עולים על לב איש. פתרון אחד הוא הצעה שהצבא ייטול לידיו את ניהול המדינה. הפוליטיקאים מושחתים ונכשלו בגלל שהם מערבים שיקולים אישיים, כלכליים, כיתתיים, סיעתיים עדתיים ופוליטיים, ואף אחד לא דואג לאינטרס של המדינה, ולכן יבוא הצבא שהוא גוף מקצועי, פועל ללא כוונת רווח פוליטי או כספי וינהל את המדינה לתקופה קצובה מראש שבמהלכה המערכת הפוליטית תתארגן ובסופה יחזיר הצבא את ניהול המדינה לידיה.
הרעיון הזה נשמע טוב, אלא שכולם יודעים שמי שמחליט מה יעשה צבא לבנון איננו מפקד הצבא או שר ההגנה אלא חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה. לכן אומרים לבנונים רבים שאם חיזבאללה הוא הגורם המחליט ולא הצבא, אז שחיזבאללה ייקח על עצמו את ניהול המדינה. לארגון יש מנהיגות שאיננה כפופה לשיקולים של הפוליטיקאים שנכשלו ואמצעים כלכליים, אז שינהל הוא את המדינה. גם מי שלא אוהב את חיזבאללה – ובלבנון זה הרוב – גם את הבלגן, הרעב והמחסור הוא פחות אוהב.
הסברה הרווחת היא שלחיזבאללה, בניגוד למדינה, יש כסף, נובעת מרשת עצומה של מקורות הכנסה שחיזבאללה פיתח עם השנים, והיא התגברה עקב עצירת התמיכה האיראנית כתוצאה מהסנקציות האמריקניות. רשת זו נחשפה השבוע על ידי ערוץ "אלחדת'" הסעודי, מה שאומר שגם אם הדיווח בכללותו נכון, צריך לבדוק האם כל הפרטים מדויקים.
על פי אלחדת', לחיזבאללה יש הכנסות בסכום העולה על מיליארד דולר לשנה המגיע מכיסי העיראקים. מי שמנהל את הפעילות של חיזבאללה הלבנוני בעיראק הוא איש הדת השיעי מחמד אלכות'ראני (קרא al-Kawtharani) האחראי על ניהול ענייני איראן בעירק והמתאם של פעולות המיליציות הפרו אירניות בארץ הנהרים. הוא היה יד ימינו של קאסם סולימאני והוא מחליפו בזירה העיראקית.
הפעילות של חיזבאללה הלבנוני בעירק כוללת ניהול רשת ענפה לייצור ושיווק סמים לאירופה ושליטה על מכרזים שמנהלת ממשלת עירק. 95 אחוזים מהחברות הלבנוניות הפועלות בעירק שייכות לאימפריה הכלכלית של חיזבאללה. הן עוסקות בהשקעות, תחזוקה, פיתוח תשתיות, בנקים, המרת כספים, אשראי, אספקת מזון, אספקת ציוד לחברות נפט, שליטה על נמל בצרה, הנמל העיקרי של עירק, והפעלת רשתות לא חוקיות להברחת נפט ומוצריו בין איראן, עירק, סוריה ולבנון דרך היבשה והים.
בנוסף, מפעיל חיזבאללה בעירק חברות העוסקות במתן שירותי רפואה, טכנולוגיית מידע, רשתות מזון ומסעדות, תחנות כוח מקומיות, מסחר בגנרטורים (המאפשרים תפקוד למרות הפסקות החשמל התדירות), חברות פרסום, מכוני מחקר ועוד.
הדיווח של אלחדת' מספר גם שחיזבאללה השתלט בשנת 2014, בעקבות חיסול דאע"ש, על נפת "ג'ורף אלצח'ר" הנמצאת 60 ק"מ דרום מערב בגדד ושטחה כ-50 קמ"ר, והפך אותה לאזור כלכלי וצבאי בשירות משמרות המהפכה האיראניים וחיזבאללה הלבנוני והעירקי. כיום המצב הוא שאין רשות לאף נציג של השלטון העירקי להיכנס לאזור זה. המיליציות שהשתלטו עליו הפכו אותו לאזור צבאי, מחנות, מפעלי ייצור כלי נשק וחומרי נפץ, בנוסף למפעלים כלכליים וחקלאיים המפיקים רווחים מתעשיית מזון: עופות, בשר ודגים.
חיזבאללה מנהל כאמור רשת ענפה של הברחת סחורות בכל מרחב הקשת השיעית הצפונית הכוללת את איראן, עירק, סוריה ולבנון. רשת זו מבריחה, בנוסף לנפט ומוצריו, גם לוחמים, נשק, ציוד לחימה כולל טילים, כספים, נשים, מוצרי מזון, חומרי גלם לתעשיות ועוד.
האימפריה הכלכלית הזו היא מקור הכסף של חיזבאללה, אבל משמעות קיומה חורגת בהרבה מהתחום הכספי והכלכלי. אימפריה כלכלית זו מבוססת על שיתוף פעולה רצוף ותיאום הדוק בין גופים באיראן, בעירק, בסוריה ובלבנון, שכולם ממוקדים במטרה אחת: יצירת שליטה שיעית רציפה בכל המרחב מאפגניסטן במזרח עד הים התיכון במערב, שכן נסיגת האמריקנים בספטמבר השנה מאפגניסטן תפיל גם את המדינה הכושלת הזו, כפרי בשל לידיהם של שליטי איראן.
המשמעות של יצירת "האיחוד הכלכלי" הזה היא בעצם יצירת התשתית הכלכלית של משהו שניתן לכנותו בכינוי "דאע"ש השיעי", המבוסס על מחיקת הגבולות בין המדינות ויצירת מרכז שליטה בטהרן השולט על המיליציות הצבאיות במרחב ועל פעולותיהן הצבאיות והכלכליות.
העולם המערבי שותק
לבי אומר לי שכל ארגוני המודיעין המערביים מכירים את המצב הזה לעומקו ולפרטיו, כפי שהם מודעים גם למשמעותו המדינית. אלא שהעולם איננו עושה דבר כדי למנוע את ההתפתחות הזו מכיוון שאיראן וגרורותיה – בניגוד לדאע"ש – אינן עורפות ראשים אל מול המצלמה ואינן מעלות לרשת סרטי אימה של רצח והרג. לכן אין דעת קהל מפוחדת במערב וזו הסיבה שאין סיכוי שמנהיגי העולם יפעילו כוח כדי לעצור את ההשתלטות האיראנית על המרחב, להיפך: הם מתחרים מי יפייס את האיראנים יותר, מי יסיר מהם סנקציות ומי יכשיר את התוכנית הגרעינית הצבאית של האייתוללות.
אזרחי לבנון מבינים היטב את המצב, ומבחינתם מי שיביא להם אוכל, דלק וחשמל הם ינשקו את ידיו ואולי אף את נעליו. אין באופק של לבנון שום גוף המסוגל להושיע את אזרחיה מלבד חיזבאללה, ולכן בתוך זמן קצר הוא יהיה הגוף שינהל את לבנון. זו לא תהיה השתלטות אלימה כי האלימות מיותרת; האוכלוסייה מותשת, עייפה, מורעבת וחסרת כל אופציה אחרת, וברגע שנסראללה יכריז על לקיחת לבנון לידיו, רוב האזרחים ינשמו לרווחה, לפחות בתקופה הראשונה. מה יהיה אחר כך? לאללה ולנסראללה הפתרונים.
אגב, מעניין שמדרום ללבנון יש מדינה אחרת שגם היא תפוסה בפלונטר פוליטי, ולמרות כל ההבדלים יש גם בה מי שרואה בארגון איסלאמיסטי את המושיע.
