הנרטיב של האירוע המזעזע, בו נראים שני ערבים מיפו מכים את מנכ"ל ישיבת שירת משה ואת ראש הישיבה הרב אליהו מאלי, התקבע במהירות כ"זעקת המקומיים" נגד "המתנחלים" שבאו לסלקם. מי שראה את הכתבה של אוהד חמו בערוץ 12 השבוע על המהומות ביפו נחשף לשיחות עם מספר תושבים ערבים מיפו, המוצגים כקורבנות, מול שיחה בודדה עם תלמיד ישיבה, תושב יהודה ושומרון במקור, שהגיע ללמוד במקום. אין פה סיפור לאומני או אנטישמי, יש כאן סכסוך שכנים. סכסוך בין "שכנים אותנטיים" ל"פולשים", שכנים שלא אמורים להיות שם.
בית המשפט נכנע אף הוא לנרטיב ושחרר את שני התוקפים, אחמד ומחמוד ג'רבוע, למעצר בית. השופט אור ממון קבע כי הטענות על "מניע גזעני" הן "חלשות" והאמירה שמנכ"ל הישיבה וראש הישיבה הם "מתנחלים" איננה בהכרח גזענית.
האירוע הזה, שהוביל להפגנות ומחאות מצד ערביי יפו, הביא פעילי שמאל רבים לתמוך בדרישה שאותם תושבים דתיים, מהישיבה או מהגרעין, יסולקו מיפו. פעיל שמאל סיכם בטוויטר את הלך הרוח מסאגת אירועי יפו וזכה למאות לייקים: "אני אגיד את זה: צריך להעיף את המתנחלים מיפו. באים להרוס כל מקום שיש בו חיים משותפים בין יהודים לערבים. לא בעיר שלנו חמודים".
הדפדוף של המניע הלאומני, הגזעני והאנטישמי היה מהיר מאוד. מהיר מדי. כי בסיפור של שני התוקפים, בני משפחת ג'רבוע, יש הרבה לאומנות ושנאת יהודים.
משיחות שקיימתי עם תושבים יהודים ביפו שחוו התנכלויות מצד שכניהם הערבים מתברר שזו לא הפעם הראשונה שאחד האחים, אחמד ג'רבוע, מתנכל למי שנראה בעיניו כיהודי. הוא איים בעבר על נער יהודי תושב המקום שלא יעז להסתבך איתו, ולתושב אחר דאג "להסביר" שלא יחשוב על קניית בית ביפו, אירוע שנגמר בלי תלונה אך עם הזמנת משטרה.
השופט קבע כי המשטרה לא הצליחה להוכיח שהמכות שחטפו המנכ"ל וראש הישיבה היו ממניע גזעני ולאומני. אחמד ג'רבוע היה זה שאמר, לפי עדותו בחקירה ולפי עדות הרב אליהו מאלי שהותקף, ש"יהודים לא יהיו ביפו". לא יודע, לי זה נשמע כמו אמירה גזענית ואנטי יהודית מובהקת.
לפני שנה מספר ערבים פוצצו במכות תלמיד ישיבה שהלך להתבודד בטיילת; לפני מספר שבועות נער יהודי הגיש תלונה במשטרה נגד נערים ערבים שהיכו אותו וכינו אותו "כלב יהודי". יש הרבה אלימות ואנטישמיות ביפו, אנחנו רק לא רואים אותה ובהחלט פחות מעוניינים לשמוע עליה. כל זה עד שמתפוצצת לנו בפנים תמונה אנטישמית למהדרין של שני צעירים מכים באלימות יהודים בעלי מראה דתי.
יהודים ביפו, בעיקר דתיים, חווים אלימות ואנטישמיות מדי שבוע הכוללות מכות והטרדות. משטרת ישראל פועלת ועוצרת תוקפים במקרה של תלונה, אך האווירה בקרב הרשויות (בית המשפט, העירייה וגם המשטרה), כך מספרים לי לא מעט מתושבי המקום, היא לטאטא מתחת לשטיח את הסוגיה הלאומנית והגזענית. כשנערים ערבים דופקים מכות לתלמיד ישיבה כך סתם ביום בהיר, זו "קטטה", בלי רקע לאומני או גזעני, סתם אירוע פלילי מקומי. האירועים הללו לא מדווחים ולא מוגדרים, לא על ידי רשויות המדינה ולא על ידי התקשורת, כפשעי שנאה כפי שנהוג במקרי "תג מחיר". אבל כולם יודעים ומבינים שהמניע הוא שנאה גדולה לנוכחות של יהודים במקומות הללו.
יפו תחילה
אבל מה שהופך את מחול הצדקנות וההכלה של השמאל למביך במיוחד אלה פרסומים לאורך השנים של אחמד ג'רבוע בהם הוא מתגלה כאחד שלא מתבייש להפיץ אנטישמיות, שנאת יהודים והרבה לאומנות פלסטינית. לא סכסוך שכנים אלא מאבק לאומי־דתי שבו הוא מתבטא כי היהודים הם "בני הקופים והחזירים" ומגלה התלהבות רבה מאנשים כמו אדולף היטלר, אוסאמה בן לאדן וסדאם חוסיין.
כל מה שצריך לעשות זה להיכנס לעמוד הפייסבוק שלו ולקרוא מה הוא חושב. מתברר שאין לו בעיה רק עם הרב מאלי, אלא עם יהודים ועם ציונים באשר הם.
בשנת 2020 ייחל ג'רבוע לשחרור "יפו הכבושה" עליה נשבע בשם האל כי תחזור לידי המדינה הערבית המשוחררת. מהי אותה מדינה ערבית משוחררת? לא ברור, אם כי בעמוד הפייסבוק שלו ניתן למצוא תמונות של ארץ ישראל מכוסה כולה בדגל פלסטין. כנראה שהוא מעוניין לשחרר עוד כמה ערים מלבד הנכס אותו ביקש ראש ישיבת ההסדר ביפו לבדוק.
חיבה יתרה פיתח ג'רבוע למנהיג עיראק המנוח סדאם חוסיין אותו הוא רואה כמודל למנהיג ערבי אמיתי. "שאללה ירחם על נשמתך", כתב לזכרו. אבל סדאם לא לבד. ג'רבוע גילה גם את הערכתו הכנה לאנשים כמו אוסאמה בן לאדן ואדולף היטלר. "שאללה ירחם עליך יא אריה", כתב על בן לאדן בשנת 2013.
בשנת 2014 כתב בהערצה על היטלר וגם האשים את הציונים ככאלה שפועלים כנאצים. הרקע לטקסטים הללו היה מבצע "צוק איתן", תקופה בה גילה הזדהות הולכת וגוברת עם תושבי עזה וחמאס. הוא העלה קריקטורה של טיל קאסם הפוגע בישבנו של נתניהו שמזיל דמעות, תמונות של קורבנות מעזה בעקבות המבצע תוך האשמת נתניהו בכך ש"הפך להיטלר", וכתב ש"היטלר השאיר אנשים כמוכם כדי שהעולם יראה מה זה ציונים".
בסטטוס אחר באותה שנה כתב כי התפלל שאללה ירחם על נשמת "השאהיד היטלר". סרטון הערצה להיטלר בשפה הערבית שהעלה, צונזר על ידי יוטיוב. באותה שנה הרבה להעלות סרטונים אנטישמים וקונספירטיביים נגד יהודים שאמנם צונזרו, אך הטקסטים האנטישמיים שכתב עודם עומדים, קיימים ובולטים בגזענותם כלפי יהודים. כך למשל העלה סרטון על "היהודים הכלבים ואמריקה" וכתב עליו "האמת על בני הקופים והחזירים".
אז האם אחמד ג'רבוע תקף יהודים ביפו בגלל סכסוך שכנים או כי הוא רואה בהם בני קופים וחזירים? או שאולי קיבל השראה מדמויות מוערצות כמו סדאם חוסיין והיטלר? קשה לדעת. אולי מכל הסיבות יחדיו. מה שבטוח הוא שעצימת עיניים מול אלו שמכריזים על שנאתם כלפי יהודים היא מחדל של רשויות המדינה בהתמודדות עם האופי הלאומני של האלימות היומיומית באזורים מסוימים ביפו.
במרץ 2015 עלו עשרות אופנוענים ערבים תושבי יפו, אל מסגד אל־אקצא. סרטון מהנסיעה הועלה לרשתות, וגם לעמוד של אחמד ג'רבוע, עם שיר נלווה: " אל־אקצא שלנו, האדמה שלנו… אל־קודס קוראת לאנשיה. הציונים, הו אללה, עוד יובסו. עם בקבוקי התבערה וכלי נשקי". אבל כאמור, אין מה לראות פה, מדובר בסכסוך שכנים. לא יותר מזה.
עו"ד מחמוד נעאמנה, המייצג את אחמד ג'רבוע מסר בתגובה: "מה שמפורסם בפייסבוק לא קשור לאירוע. אני לא ראיתי את הדברים האלה, אבל האירוע הספציפי הזה איננו על רקע העמדות בפייסבוק.
בית משפט השלום קבע פעמיים, גם הפרקליטות ומשרד המשפטים וגם בית המשפט המחוזי קבעו, שהאירוע איננו על רקע גזעני. מדובר במקרה מובהק של 'שכן טוב'. יש מגרש של אחד השכנים והוא (אחמד ג'רבוע, י"פ) רואה אנשים זרים נכנסים למקום שאינו שלהם. הוא אומר להם זה לא שלכם זה של השכן תעופו מפה. הייתה שם הסגת גבול והם העירו להם. זה מעשה של שכן טוב. זה כמו שאתה רואה מישהו שפורץ לדשא של השכן ואתה אומר לו מה אתה עושה פה תלך מפה – כך זה התחיל.
המתלוננים, שהם מגדירים את עצמם כקורבנות, הם לא הכי תמימים מהבחינה הזו. הם התחילו להגיד כל מיני דברים. היו דחיפות ובזה זה נגמר. אין לזה שום קשר לעמדות בפייסבוק. בסוף, שני שופטי שלום קבעו את זה, הפרקליטות ומשרד המשפטים וגם השופט המחוזי קבעו זאת, ויש להם את כל החומר. גרמו להם עוול לשני האחים האלה וגם לציבור שלהם".
לגבי הטענות לפיהן אחמד ג'רבוע היה מעורב בהתנכלויות נוספות ליהודים, אומר עו"ד נעאמנה כי "הטענות הללו לא מוכרות לי. לא שמעתי עליהן זה לא עלה בתיק ולא היו שום טענות בעניין הזה".
