"שיר אחד", ההסכת הפופולרי של "כאן" ששב לאחרונה לעונה שישית ומצוינת, מנסה לענות על השאלה שריתקה אליה אנשים מאז ומעולם: למה התכוון המשורר. כל פרק מגולל את הסיפור שמאחורי שיר מסוים באמצעות הקלטות מהעבר וראיונות עם האנשים שתרמו ללידתו, מקלף שכבה אחר שכבה בתהליך היצירה.
השירים נבחרים בפינצטה, וכוללים נכסי צאן ברזל לצד להיטים מכל הז'אנרים ומכל הזמנים. טיפלו כאן כבר בקלאסיקות נצחיות כמו "ירושלים של זהב", ב"חביב גלבי" שבו עיבוד פופ אלקטרוני פוגש טקסטים עתיקים בתימנית או ב"שירת הסטיקר" שכתב דויד גרוסמן ל"הדג נחש" ולא יכול היה להיווצר בשום מקום אחר בעולם מלבד ישראל.
כאמור, העונה החדשה נפתחה הכי חזק שאפשר עם "האהבה הישנה" של שלמה ארצי (שמספר על רגעי האימה שבהקלטת אלבום אחרי ההצלחה המסחררת של "ירח" ותחילת העבודה עם בנו בן), "ליל חניה" – פרק שהוא מאסטרפיס היסטורי והאזנת חובה לחובבי זמר עברי, ו"ילד אסור, ילד מותר" המטלטל של ריקי גל ומתי כספי. מדובר בתצוגת תכלית של האלמנטים שמרכיבים כל פרק: תחקיר יסודי, בניית סיפור מדויקת והיכולת לראיין בחסד (שאפו לעוסקים במלאכה ובראשם רום אטיק – שאף ייסד את הפודקאסט – מאיה קוסובר וניר גורלי).
"שיר אחד" אולי עוסק רק בשיר אחד, אבל הוא גם תמיד הזדמנות לומר עוד משהו. הוא מעניק הצצה לנפש האדם כאשר היוצרים הכי גדולים בארץ משתפים בכנות ברגעי השבר של חייהם שתועלו ליצירה; הוא מחזיר אותנו אחורה בזמן לפסטיבלי הזמר המיתולוגיים וללהקות הצבאיות, לפוליטיקה של האירוויזיונים מימי "אבניבי" ועד "טוי", ומשקף את מצב הרוח הלאומי בזמן מלחמות ישראל ואחרי רצח רבין.
כל שיר נוצר בדרכו שלו. יש כאלו שנכתבו בעשר דקות, אחרים התנגנו בראשי יוצריהם עשורים שלמים. לפעמים דווקא ההפקה היא הסיפור (מלכת השושנים), לפעמים מה שמרתק זה המסע האישי שעבר האמן בדרך אליו (אל תפספסו את אהוד בנאי ב"מהרי נא"). "חומות חימר" של מרגול מעורר מחשבה על פמיניזם שהקדים את זמנו, "בסוף מתרגלים להכול" של דודו טסה מרחיב את הלב (הכינו את הממחטות) ו"צל עץ תמר" לופת אותך יותר מכל סיפור מתח בלשי. הדבר היחיד שמשותף לכל השירים הוא שאף אחד מהם כבר לעולם לא יישמע לך אותו דבר.
ומילה על האכסניה – תאגיד השידור הישראלי "כאן", שהיה גוף השידור הראשון שזיהה את המגמה ההולכת וגוברת של האזנה לפודקאסטים, השקיע משאבים בהקמת ארסנל מכובד של תוכניות ואף אחראי על המצאת המילה "הסכת" ביוזמה משותפת עם האקדמיה העברית ללשון.
"שיר אחד" מלמד אותנו על חיפוש והשראה. על הקסם שנוצר ברגע החמקמק והמושלם הזה שבו המילים הנכונות פוגשות במנגינה הנכונה ובעיבוד המתאים. על כמה עבודה, השקעה וכישרון טמונים ביצירה שאורכת אולי שלוש דקות, אבל נשארת בלבבות המאזינים לנצח.
שיר אחד כאן הסכתים
