"פקע? פקע? פקע?", קרקרו הפרומואים של "ארץ נהדרת" בדמותו של נפתלי בנט בכל הזדמנות אמש, וכאילו היוו את הפסקול של ליל החניה של המתנה לפקיעת המנדט של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אכן פקע, ונתניהו אף לא חיכה שיפקע רשמית, אלא החזיר אותו לנשיא לפני חצות.
היה זה ערב "דרמטי" שבו כל שלוש מהדורות החדשות שידרו מהכנסת במתכונת של כתב וכתבת עטויי מקטורן, ליל דיאגרמות ומפות סיכויים אך מעל הכול: היה זה שידור חוזר של more of the same, עם אופק לבחירות חמישיות בדרך.
וככל שיאה לשידור של סיטואציה לעוסה כזו, השתמשו בשלושת המהדורות בהקשר של נתניהו בקלישאה החבוטה ממשפחת השפניים: ספי עובדיה מחדשות 13 עמד על כך ש"כרגע לנתניהו אין איזה שפן בשרוול", גם דפנה ליאל מחדשות 12 דיברה במהדורה המאוחרת, עת הוחזר המנדט בפועל, על כך שנתניהו לא הצליח עד הרגע האחרון לשלוף שפן מהכובע, מה שהביא אותי לנסות להיזכר מאיפה בפועל הקוסמים של ילדותי שלפו שפנים, האם זה לא עינוי עבור השפן והאם שליפת יונה למשל הייתה משפרת את המצב.
הגדיל לעשות ירון דקל בחדשות של כאן 11, שתהה עם דוריה למפל האם לנתניהו נותרו עוד שפנים, ואמר כי לנתניהו "נשאר שפן אחד קטן" ובכך התכוון לאחד התסריטים שהועלו במהדורה לפיו נתניהו יעביר לבנט את כל 52 הממליצים שלו, מה שכידוע לא קרה והליכוד אף לא המליץ על בנט לנשיא כדי שזה ינסה להקים כעת ממשלה, בשל פזילתו גם למחנה השינוי. מהר מאוד הבנו שנותרנו עם השפנים בכלוב, ושוב ללא ממשלה.
למפל דיברה על "ערפל קרב סמיך" באשר לכוונה של ריבלין. במהדורות האחרות הכתירו את יאיר לפיד כבעל הסיכוי לקבל כעת את המנדט, כדי להקים ממשלה עבור בנט. בערוץ 13 ניסו להוסיף נופך של דרמה אמיתית משל היה זה ערב בחירות דה-לה שמטע, ושטחו מפת מנדטים ואף פינקו בסקר שהראה ש-43 אחוזים ממצביעי הסקר תומכים בממשלה של לפיד-בנט בעוד 33 אחוזים בלבד בממשלה של נתניהו ובנט. נתון נוסף מעניין היה שבקרב מצביעיו של בנט, 51 אחוזים מהמצביעים דווקא כן תומכים בממשלה של נתניהו עם בנט לעומת 24 אחוזים בלבד ממצביעיו שתומכים בחבירתו לממשלת שינוי.
כך או כך, היממות הקרובות שוב יהיו "דרמטיות" בשדה הפוליטי ויגנבו את ההצגה מהחיים האמיתיים. האסון במירון? הלומי הקרב? המגפה? אלו יחכו ויידחקו לקרן זווית כי שוב משהו פקע במדינה. במהדורות החדשות מתייחסים לאירועים הפוליטיים כאילו הם חד פעמיים ודרמטיים כמו בסבב א', משום מה לא חשבו לשנות שם את דפוסי החשיבה בהתאם למציאות.
האירוע הכי מביש אמש, שראוי היה לקבל מקום של כבוד במהדורה על חשבון הפוליטיקה, לא היה הכישלון התורן בהקמת ממשלה, אלא הדיווח המזערי ממשפטו של מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, במסגרת תיק 4000 של משפט נתניהו, לפיו הוא נתבקש באתר להסיר ידיעות על משפחות שכולות כי זה לא "מצא חן" בעיני משפחת נתניהו.
מדובר על אירוע חמור ואפל שמעיד על פגיעה במקודש ביותר לחברה הישראלית. כשנחצים פה קווים אדומים מבחינה ערכית, לעורכי המהדורות צריך להיות קצת יותר ברור מה חשוב ומה טפל. הדיווח על השתקת משפחות השכול היה צריך לחרוך את ליבו של כל בן אנוש ואיש תקשורת, לא רק של המשפחות השכולות. שמחה, אביו של סגן הדר גולדין, לא צריך לדלג ממהדורה למהדורה כדי להסביר את מה שאמור להיות מובן מאליו. התרגלנו לחיות בלי ממשלה, להתנהל בלי תקציב מדינה. אסור להתרגל לחיות בלי ערכים.
