אל תחפשו את האשמה אצל המשטרה או אצל מאשרי התוכניות של ההילולה במירון השנה. האסון הזה, שהיה יכול להיות גרוע הרבה יותר, החל להיבנות כבר לפני עשור ויותר, כאשר החרדים ונציגיהם בכנסת סרבו לאפשר למנהל תקין ולסטנדרטים בטיחותיים לשלוט במקום. במשך שנים השתלטו ארגונים והקדשים חרדים על מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי ועשו בו כבשלהם בלי שאף אחד מהשלטון הציוני פצה פה.
הם סרבו לכל ניסיון להסדרת המקום, לפיקוח על הבנייה הבלתי חוקית וההשתלטות הנרחבת שבכל כמה חודשים נעשתה בו. היו עסקנים שניצלו את המקום כדי להתעשר וראו בו מכרה זהב להכנסות מתרומות ומדמעותיהם של העולים לרגל ומהמבקשים ישועה.
הניסיון של השבוע האחרון להטיל את האחריות באירוע על כתפי המשטרה דומה לניסיון של אותם גורמים שקוראים בהתחסדות כי זו לא העת לחפש אשמים.
המטבע לא נמצא מתחת לפנס. הוא מוסתר בידי אלו ששולטים באמת במתחם הקדוש וקובעים מה יהיה בו. הם אלו שכבר שכרו עורכי דין מפולפלים שיוציאו אותם מהבור. הפוליטיקאים החרדים שכמעט נאלמו דום מאז האסון הם אלו שמנעו את הסדרת המקום והם אלו שקבעו כי לגופי אכיפת החוק במדינה יהיה מעמד של חותמת גומי, במקרה הטוב.
המשטרה, שאחראית על יישום ואכיפת החלטות הממשלה, לא אחראית על הפקת האירוע ולא יכולה לשלוט בנהלים ההנדסיים שנדרשים לקיום אירוע המוני שמושך אליו כחצי מיליון חוגגים במשך 36 שעות של הילולה. כבאות האש, מערך התחבורה, המועצה האזורית וכל שאר הגופים האמונים על בטיחות האירועים בישראל אולצו לחתום, ולא היה מי שיקשיב לסיוטים שליוו אותם בכל שנה כשהחלה ההדלקה הראשונה במרומי ההר.
נכון, באווירת הכאוס שנוצרה בדקות הגורליות עת 45 בני אדם נשמו את נשימותיהם האחרונות מתחת לרגליהם של המוני הנָסים, המשטרה כנראה הייתה יכולה להתנהל נכון יותר. כך גם ארגוני ההצלה הרשמיים והלא רשמיים.
אבל מארגני ההילולה, אנשי משרד הדתות והמרכז למקומות קדושים שנעלמו ונאלמו מאז האסון, הם אלו שצריכים לתת את הדין. הם אלו שבחתימת ידיהם ובתרבות הקלוקלת של "יהיה בסדר" ו"רבי שמעון ידאג כבר שהכול יסתדר", הם אלו שהמיתו את האסון על מאות ההורים, האחים וקרובי המשפחה השכולים. אלו שנלחמו כדי ששר האוצר יאיר לפיד, בשנת 2013, לא יצליח לעשות סדר במתחם רשב"י ולהעביר את ניהולו לאחריות המדינה. כל הקשר בין אקס הטריטוריה הזאת שבמרומי הר מירון לבין מדינת ישראל הריבונית הוא היותה של המדינה עטִין מזומנים של עשרות מיליוני שקלים שהועברו לצורך קיום החגיגות ומימון ההקדשים המשומנים.
למחרת האסון, היו צריכים להגיע אל מתחם הרשב"י עם דחפורי D-9 ולהרוס את כל המבנים הלא חוקיים, המסוכנים, והצפופים שהוקמו בשנים האחרונות. לנקות את המרחב מההקדשים שהשתלטו עליו. הלקח המשמעותי ביותר שצריך לקבל, לפני שיוטל הקלון על האשמים, הוא שמוכרחים להעיף את כל מי ששולטים במקום. המדינה צריכה להכריז על ריבונות ישראלית ולהכיר באתר רשב"י שבמירון כחלק בלתי נפרד משטחינו. לשם כך אנחנו לא נדרשים לשלוח גדודי חי"ר מיוזעים, מספיק כמה אנשים עם אומץ.
