הָעֶרֶב שׁוּב נָמֵס מִבֵּין הַסִּמְטָאוֹת
כָּל אֶבֶן הִיא שָׂרִיד, קִרְעֵי חֲלוֹם יָשָׁן
אֶל הַקִּיר הַמְּכוֹפָף מִכּוֹבֶד הַתְּפִילּוֹת
אֲנִי מַגִּיעַ מְכוּסֶּה אָבָק דְּרָכִים וּזְמַן
(ירושלים, מילים: נעם חורב, לחן: תומר הדדי)
"ירושלים", השיר החדש של עומר אדם הוא לא יצירת מופת מדהימה, למען האמת הוא קצת אוסף של השורות הטובות משירי ירושלים הוותיקים עם שינויים קלים והתאמות לימינו. לדוגמה השורה הראשונה, "הערב שוב נמס מבין הסמטאות" מזכיר באופן דיי מלבב את "השקט שוב צונח כאן בשמי הערב" מהשיר אור וירושלים. גם השורה על "כל מחט אורנים מספרים פה סיפור" מריחה ממש כמו האוויר הצלול עם האורנים של ירושלים של זהב.
ובכל זאת, מדובר בשיר שהוא לא פחות מבשורה – לא אחר מאשר עומר אדם, אולי הזמר עם הרייטינג הכי גבוהה בישראל היום, בחר להוציא שיר על ירושלים. עומר אדם לא טועה, הוא יודע מה נוגע בלב של הקהל שלו, לא בציניות, באמת התורה, הוא מבין ללב הישראלי החם. הוא שר גם על החברות שלה, ועל משני משוגעים וגם בוקרשט נכנסה לפלייליסט שלו, אבל הוא יודע, והוא זכה לגלות גם לנו: אפילו אצל ילדי המסכים המפונקים ירושלים מוכרת – לא נס לֵחו של המותג העתיק.
"וְיָדַיִיךְ שֶׁיָּדְעוּ כְּבָר אֶת כּוֹבֶד הַפְּלָדָה מְבַקְּשׁוֹת עַכְשָׁיו לָדַעַת אֶת כּוֹבֶד הַחִיבּוּק". אף ילד שגדל בחולון לא יחלום על ירושלים כמו יהודי מפוחד בגלות, השבח לאל כבר לא צריך, לכן הגיוני כל כך שהשירים כבר לא ישמעו אותו הדבר, והמילים המליציות המתאימות לנבואה רחוקה יתחלפו בפשטות היומיום. המשימה שלנו היא ליצור לנו שפה חדשה של יחס לבירה המיוחדת שלנו כי עיר הקודש הבלתי מושגת מונחת לנו בכף יד הגוגלמפס ומבקשת: תתייחסו אליי לא כאל יעד שמימי אלא כעיר בנויה לתלפיות, אני מתאימה גם לבני הגאולה. יכול להיות שמדובר בבשורת הדור הזה שזכה שלא להתגעגע, שזכה שלא לכסוף ובכל זאת יש לו מקום כאן.
היא כאן ירושלים, מוגנת פחות או יותר, רחבת ידיים ומזמינה כמו שאפילו החולמים הגדולים ביותר לא יכלו לדמיין. ולמרות שיש עוד דרך ארוכה עד שעם ישראל ירצה לממש את הריבונות בהר הבית, ולמרות הציניות, המחלוקות והתחושה שלפעמים הדרך מגוש דן אליה מתארכת ומתרחקת, עומר אדם הזכיר לנו שעיר שלם עוד מפעמת בלבבות, גם של מצלמי הסטורי.
לכל פרויקט "לך ירושלים – כותבים עם שיר" – לחץ כאן
