קונאן או'בריאן לא צריך להשיג לעצמו עוד חברים; הוא יושב היטב בלב תעשיית הקומדיה האמריקנית מאז שנות השמונים. אבל בכל שבוע הוא עושה הכול כדי שנחשוב שהוא מתקשה להשיג עוד חברים. "שלום לכם", הוא פתח את אחד הפרקים האחרונים בפודקאסט שלו, ואחרי הפוגה קלה תהה אם שומעיו קלטו את כנות הברכה: "איך זה היה? זה נשמע כן?"
ברקע צחקקו מפיק "קונאן או'בריאן צריך חבר" מאט גורלי, והעוזרת האישית של "קוקו" סונה מובססיאן. שניהם משמשים בתור סיידקיק זמין ונוח בהתחלה, באמצע, בסוף ובפרסומות (הכול, כמובן, באנגלית). כל פרק נמשך בין חמישים לשבעים דקות, בשוליים רחבים; ההקשר האקטואלי דל, בדרך כלל, ואין שום בעיה להתגלגל לאחור – לפרק הראשון עם ויל פארל (שמתלונן בשמחה על ביקורות הקולנוע של רוג'ר איברט), או לראיונות של מישל אובמה ומייק מאיירס (שמדברים על הילדים שלהם, ואיך הם מתמודדים עם הפרסום של הוריהם), או לסיפורים של שאקיל או'ניל על אבא שלו. רוב האורחים הם קומקיאים מוכרים, מסאטרדיי נייט לייב או בכלל מאזור החיוג של ניו־יורק: מאיה רודולף ואיימי שומר וג'ון מולייני וטינה פיי, סטיבן קולבר, ג'ימי קימל, ג'ון אוליבר ודיוויד לטרמן, שרה סילברמן, ג'וליה לואי־דרייפוס וליסה קודרו. מדי פעם צץ אורח מאווירה אחרת, כמו ג'ים קארי או ג'ון קליז.
מגישי תוכניות אירוח בדרך כלל נאלצים להיצמד לתסריט מדוקדק. הבדיחות נבחנות בהופעת הרצה, הסיפורים נסחטים מהאורחים ומתורגלים מראש והאייטמים קצרים, כמה דקות, לכל היותר רבע שעה עם אורח יחיד. לא מפתיע שקונאן המנוסה מצליח לחלץ מאורחיו שעה של שיחה מרתקת, אבל טוב שהוא עושה את זה, והוא עושה את זה טוב: הוא מצליח לדבר על החיים מאינספור כיוונים, והכול בשילוב של הומור ורצינות.
בכל ריאיון תמצאו פנינים. בין הצחוקים הפרועים (לסונה מובססיאן יש צחוק שמידבק אפילו דרך האוזניות). קליז, למשל, התראיין לרגל צאת ספרו על יצירתיות, ודיבר בין השאר על הקומדיה הפיזית שלו (הוא שיחק במערכון מונטי פייתון הידוע "המשרד להליכות מגוחכות"). "אתה ממש גבוה, וגם אני גבוה… יש דברים שאני יכול לעשות שבולטים בקומדיה", קונאן אומר לקליז בשיחה. "אני יכול לגרום לאנשים לצחוק בגלל הגוף שניתן לי". קליז: "זה מצחיק, אבל קשה לומר בדיוק למה – וזה מצחיק רק כשאתה לא לוקח את זה ברצינות… כשגרהאם (צ'פמן, י"פ) ואני כתבנו את המערכון על האיש בעל שלושת הישבנים – זה לא אומר שום דבר, אבל בדיוק לכן זה מצחיק כל כך. אני זוכר שפעם אחת מייקל (פאלין, י"פ) ואני בדיוק ירדנו מהבמה אחרי שסיימנו את מערכון התוכי המת, ובחור צעיר מתוח מאוד ניגש אלינו ושאל אותנו, 'מערכון התוכי הוא על מלחמת וייטנאם, נכון?'"
// ישי פלג
ארלון וודס נידון ל–31 שנות מאסר, כנראה בגלל פשע אלים, ונשלח לכלא סן–קוונטין בקליפורניה, בחלקו הצפוני של מפרץ סן–פרנסיסקו. ב–2017 הוא החל להפיק ולהקליט את הפודקאסט Ear Hustle (ביטוי בלתי–תרגים מסלנג הכלא, שפירושו לפרוט את כל עלילותיך באוזניו של אחד מחבריך למאסר) יחד עם שותפתו להגשה, נייג'ל פור, מתנדבת בבית הסוהר. אחד מקציני הכלא מוקלט בכל פרק כשהוא מאשר את התוכן (את מה שהוא לא מאשר הוא יכול תמיד לצנזר). הסיפורים האישיים חושפים את החיים בין החומות באופן הכי לא הוליוודי וקלישאתי. מומלץ לחובבי סדרות הכלא שרוצים לדעת איך זה באמת.
Ear Hustle
Radiotopia from PRX
קולות מאחורי הסורגים
חברים מספרים על
