מבצע "שומר החומות" הוא עוד סבב שמדינת היהודים מנהלת מול חמאס, הרביעי במספר מאז שארגון הטרור הפלסטיני השתלט על רצועת עזה. אולם לאחר שבוע של הצלחה משמעותית, ישנה המחלוקת האם יש להמשיך המבצע או לנצור את האש. בעוד הוויכוח אינו מתנהל רק בקרב המערכת הפוליטית, מתנהל דיון מרתק בהשתתפות אלופים בדימוס על מסך הטלוויזיה בפריים טיים.
אחד התומכים בסיום המבצע בעת הנוכחית, כאשר צה"ל למעשה השיג את מטרותיו ופגע אנושות בחמאס, הוא אלוף במיל' עמוס ידלין, דעה שזכתה לביקורת נוקבת גם באתר זה. למעשה, צודק לחלוטין האלוף ידלין, לשעבר ראש אמ"ן ואחד משמונת הטייסים שהשמידו את הכור הגרעיני בעיראק ב-1981, אשר ידוע בדעותיו כנץ ביטחוני, כי יש להפסיק בימים הקרובים את המבצע כאשר ידו של צה"ל על העליונה.
בעוד עלתה הטענה המקוממת כי האלוף ידלין שכח כי אנו נמצאים במזרח התיכון ולא בסקנדינביה, בסיכומו של דבר, מטרת המבצע היא לא למוטט את שלטון החמאס אלא להשיג הרתעה ופגיעה קשה בארגון. כידוע, מיטוט החמאס וסילוקו של הארגון דורש כניסה קרקעית לרצועת עזה, מהלך שלא זוכה לתמיכה רחבה אפילו בציבור הישראלי. לא בגלל החשש לאבדות בנפש של חיילי צה"ל, אלא עקב הידיעה כי מיטוט שלטון החמאס משמעותו היא לקיחת אחריות על יותר משני מיליון פלסטינים. האינתיפאדה האלימה של ערביי ישראל בשבוע האחרון רק ממחישה כי מדינת היהודים אינה צריכה עוד שני מיליוני אזרחים, אשר שנאת ישראל והרצון להשמדתה מושרשת בהם.
בנוסף, ההתעלמות מחשיבות העמדה האמריקאית בנעשה באזורינו היא חוסר ראייה נכונה של המציאות. בפועל, בין אם נאהב זאת או לאו, מדינת ישראל וצה"ל תלויים רבות בתמיכה ובסיוע האמריקני. זוהי עובדה שאסור לנו להתכחש לה! ועל כן, במערכת השיקולים הרחבה של הקברניט בבלפור, בין אם הוא רבין, שרון, אולמרט או נתניהו, התמיכה האמריקנית במהלכים של ירושלים היא נדבך חשוב ביותר.
אסור לנו לשכוח כי מדינת ישראל היא אינה רוסיה של פוטין, אשר יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, כפי שעשה האחרון לא מכבר בסוריה. כך, אין מדובר בנימוס מול ממשל ביידן, כפי שטענו במדור זה על האלוף ידלין, אלא בהתנהלות אחראית ושקולה של ממשלת ישראל והעומד בראשה, אשר המציאות מוכיחה כי הוא זקוק לגיבוי האמריקני בזמן שרוב העולם, אשר לחלוטין נוהג בסטנדרט כפול כלפי ישראל ובגזענות של ציפיות נמוכות כלפי אויביה, מגנה בחריפות את המאבק הצודק של ישראל מול הטרור של החמאס.
לפיכך, לאחר שהושגו יעדי המבצע, קרי פגיעה קשה בארגון החמאס ובתשתיות הטרור שהקים ברצועת עזה במקום לדאוג לרווחתם של האוכלוסייה הפלסטינית, מוטב יהיה לעצור את האש. הפסקת המבצע כעת, בזמן שחמאס על הברכיים מתחנן להפסקת אש, ובטרם תקלע ישראל למקרה של כפר כנא 2, אשר יכפה על ישראל הפסקת אש בתנאים שאינם נוחים לה ויביא לחמאס את תמונת הניצחון שהוא כה זקוק לה, זה המעשה הנכון.
כמו כן, חשוב גם להביט ולחשוב על היום של אחרי המבצע. וגם כאן, צודק האלוף ידלין כי הנוסחה "שקט תמורת שקט" נכשלה מהיסוד. בפועל, למרות הרצון של נתניהו למנוע מצב בו מדינת ישראל תואשם כאחראית על אי מניעת אסון הומניטרי ברצועת עזה, ועל כן הוא אפשר את העברת הכספים מקטאר לחמאס, הרי שהאחרון רק התעצם צבאית מאז "צוק איתן".
בסיכומו של דבר, צודק האלוף ידלין כי הפסקת אש בימים הקרובים אין משמעותה ויתור לחמאס וכי ישנם מנופים לא קינטיים, כגון דלק, חשמל וכסף, שהם אמצעים יעילים לא פחות מחיל האוויר. למעשה, המשך המבצע בנקודה הנוכחית, בו ישראל וצה"ל נמצאים בנקודה של הצלחה צבאית מרשימה מול חמאס, רק עשוי לגרור את מדינת ישראל למצב שלא נרצה להיות בו. לא מדובר בדאגה חלילה מדאגה לפלסטינים. הם אלו שבחרו ארגון טרור בבחירות דמוקרטיות ועל כן הם נושאים באחריות מלאה למצבם. מדובר בדאגה למדינת היהודים וביכולתה להתמודד מול אתגרים סבוכים ומשמעותיים יותר, כמו איום הגרעין האיראני, במסגרתם נצטרך גיבוי וסיוע אמריקניים שהם כה חיוניים למאבקה הצודק והמוסרי של ישראל אל מול אויביה.
אורי ורטמן הוא דוקטורנט למדע המדינה, יחב"ל באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה ועמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה.
