מַכְחִישֵׁי הַפְּרָעוֹת

אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַכֶּה.
אֶת אַחַי הָרַבִּים שֶׁאָבְדוּ:
אֶת אַחַי שֶׁחָבְרוּ לַמַּכֶּה,
אֶת אַחַי שֶׁדָּפְקוּ נִפְקָדוּת.

אֶת אַחַי הַהוֹפְכִים אֶת הַגַּב
לָאַחִים שֶׁעֻנּוּ בַּפְּרָעוֹת.
הַהוֹפְכִים אֶת תְּמוּנַת הַמַּצָּב
וְאוֹמְרִים כֵּן כֵּן כֵּן – לַצְּרָעוֹת.

אֲבַכֶּה אֶת אַחַי הָרוֹאִים בְּשִׁבְרִי
וְהוֹפְכִים מִסְפְּדִי לְמָחוֹל.
הָרוֹאִים אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי
וְטוֹמְנִים אֶת רֹאשָׁם בַּחוֹל.

הָרוֹאִים בַּעֲלִיל אֵיךְ מֻכּוֹת קְהִלּוֹת,
אֵיךְ סֻמְּנוּ מְעוֹנוֹת יְהוּדִים בָּעִיר לֹד –
וְטוֹוִים, לְכַסּוֹת זֹאת, סְלִילֵי עֲלִילוֹת
בְּפִלְפּוּל שֶׁיָּכוֹל לְהַצְחִיק.
הָרוֹאִים צַד צַיָּד לְעֻמַּת אָח נִצּוֹד –
וְטוֹפְלִים עַל הָאָח אֲשָׁמוֹת אֵין־יְסוֹד
וַאֲפִלּוּ אֶת צַו הַמִּדְבָּר הֵם הוֹפְכִים:
אֲנִי וּבֶן־הַדּוֹד
נֶגֶד אָחִי.

מָה הֵאִיץ בְּאַחַי לְהַכּוֹת כָּךְ בָּאָח?
לְאַבֵּן כָּךְ לִבָּם לוֹ? זֶה לֹא מְסֻבָּךְ.
אֵיזֶה סוּג יְהוּדִים יֵשׁ בְּלֹד, רַמְלָה, עַכּוֹ?
מֵאֵיזֶה מוֹצָא וּמַצָּע, כָּךְ בַּמַּקְרוֹ?
זֶה פָּשׁוּט, לֹא צָרִיךְ אֶת אַבָּ"ח.

לְבַקְּשָׁם עוֹד קָשֶׁה כְּשֶׁמּוֹחָם מִתְעַקֵּם;
לְעֵת עַתָּה אֲבַכֵּם.

יָצָאתָ חוֹצֵץ

בֵּין הָמוֹן מְאֻרְגָּן לְרֶצַח,
רֹב שׂוֹטְמִים בַּעֲלֵי חִצִּים,
לְבֵין הַמֻּכִּים מַכָּה נִמְרֶצֶת –
הוֹלֵךְ הַמַּפְכָּ"ל עַל בֵּיצִים.
כָּאָמוּר בִּלְשׁוֹנוֹ הַקּוֹרֶצֶת:
אֲנַחְנוּ חוֹצְצִים בֵּין הַנִּצִּים.

אֵילוּ מִלִּים נוֹצְצוֹת, רַבּוֹתַי,
אֵיזוֹ שָׂפָה עֲשִׁירָה!
מִסְתַּבֵּר שֶׁהַשֵּׁם יַעֲקֹב שַׁבְּתַאי
מַשְׁרֶה תָּמִיד עַל בְּעָלָיו שִׁירָה.

זֶה נִיצוֹץ צוּר־לִבּוֹ!
לֹא זְכִיָּה מֵהֶפְקֵר!
הוּא מִמֶּנּוּ, הוּא בּוֹ,
מִסַּלְעוֹ הוּא נִקֵּר!

וְנִמְרָץ הוּא יַחְצֹץ
בֵּין נִצִּים
כַּחֲצֹץ הַנִּיצוֹץ
בֵּין גִּצִּים!

הֲרֵי מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין נֵץ לְבֵין נֵץ?
כַּהֶבְדֵּל בֵּין תָּכֹל לְכַרְתִּי בְּהָנֵץ:
הַהֶבְדֵּל בֵּין מַבְעִיר לְמֻבְעָר הוּא זָעוּם
וְאַתָּה לֹא מַכְרִיעַ, אַתָּה מֵהָאוּ"ם.
אַל תַּבְחִין בֵּין רָצוּץ לְבֵין צַר וְרוֹצֵץ;
זֶה וָזֶה שְׁנֵיהֶם נֵץ – וְאַתָּה הַחוֹצֵץ.

מֵעַתָּה, כְּשֶׁשּׂוֹרֵף בַּסַּרְעֶפֶת
וְאַתָּה אֶת הָאֶצְבַּע מוֹצֵץ,
אַל תֹּאמַר יָצָאתִי אֶפֶס;
אֱמֹר: יָצָאתִי חוֹצֵץ.