החלק החשוב ביותר שבשאלה "לאן פנינו" בהקשר לרצועת עזה החל אתמול (ב'), עת נפגש שר הביטחון בני גנץ עם הרמטכ"ל אביב כוכבי לאחר שזה סיים הערכת מצב וגיבוש עמדה באשר למדיניות ישראל ביום שאחרי מבצע "שומר החומות".
נושא הליך ההסדרה מול הרצועה והאפשרות שהכּנסת תוסיף לאפשר את הכְנסת מיליוני הדולרים מקטאר הישר לידיים של חמאס (והם ככל הנראה ישתמשו בכסף להתעצמות מחודשת), עלו בשיחה של שר הביטחון עם הכתבים הצבאיים ביום ראשון: "הגיע תורו של המעשה המדיני. הרעיון העליון צריך להיות שלא חוזרים למצב כמו שהיה בערב המבצע. מה שהיה הוא לא מה שיהיה, לא בתחום הביטחוני, וצריך שלא יהיה כך בתחום המדיני".
גם בצה"ל מודים שההסדרה כשלה, אולם עדיין אפשר להשתמש בה כמנוף לחץ על ארגון הטרור בעזה, וזאת לאחר שחמאס באמת יבין את המכה הקשה שספג.
הטענה העיקרית של גנץ היא שחמאס לא צריך להיות חלק מההליך, וכל נושא ההסדרה צריך לעבור דרך הרשות הפלסטינית. כלומר, התעלמות והחלשה של חמאס לצד הכרה וחיזוק אבו מאזן בעזה. "ננהיג מדיניות מחזקת רש"פ", אמר גנץ בנושא, ולשאלת אתר מקור ראשון האם ראש הממשלה איתו באותה עמדה זה ענה גנץ: "זו עמדתי. אני לא חושב שראש הממשלה חושב כמוני".
במצב בו שני ראשי מערכת הביטחון הגדולים בישראל לא מסכימים – צה"ל נכנס לתמונה, ובמקרה הזה גם המל"ל, כיוון שהעומד בראש המל"ל הוא איש הקשר של ישראל לעזה. מאיר בן־שבת הוכיח כבר בעבר שעמדתו חזקה יותר משל שרי הביטחון: אביגדור ליברמן, למשל, ספג תבוסה בקבינט מצד בן־שבת, עת החליט לסגור את החמצן הראשי לעזה, ובן־שבת חזר בו.
בסופו של דבר הקבינט יצביע לעמדה אחת, וככל הנראה יאמץ את עמדתו של ראש הממשלה והמל"ל. בניגוד לעמדתו של גנץ, כדי שנתניהו יחזיר את הרשות הפלסטינית להיות שחקנית מרכזית בהליך צריך לקרות אירוע דרמטי. ובכל זאת, מהפכים פוליטיים יכולים גם הם לשנות את המצב.
חילוקי הדעות בדרג הגבוה מעלים את השאלה כיצד תגיב ישראל אם יִשנה הטרור מרצועת עזה מחר בבוקר, חלילה. "נאמץ מדיניות פעולה מבצעית בוחנת, תקיפה מאוד. וגם אם נידרש למערכות עוקבות לא נחשוש מהן בכל מה שקשור בירי או כל מה שפוגע בביטחון או בריבונות שלנו", אמר בני גנץ, אבל לא התכוון. כי מיד לאחר המשפט הנחרץ הזה הוא הבהיר כי "ישראל תגיב בזמן שלה ובעוצמה שנוח לה". במילים אחרות התשובה היא שלא תהיה תגובה. ובמילים יותר ברורות אמר גנץ שהוא "לא מתחייב עכשיו שכל כל רקטה ובלון שיפלו בשעה 3:00 בבוקר – אתקוף בהכרח ב-4:00. יכול להיות שאתקוף בזמנים שנוחים לי". כלומר בניינים לא יופגזו בעזה אחרי שיגורים, ואם עד היום נראתה תגובה צבאית מסוימת, לא בטוח שנראה כזו בפעם הבאה שישוגר טיל לעוטף.
בהיבט הזה, גנץ וצה"ל טועים. הם יודעים היטב שחמאס יכול, אם רק רוצה, לעצור את טרור מרצועת עזה, ובהחלטת ה"אין תגובה" הם מאפשרים לחמאס שוב לקבוע את גובה הלהבות בין ישראל לעזה.
