מסופר על עורך אגדי באחד מכתבי העת הפוליטיים הנחשבים בארצות הברית שבכל פעם שהמגזין היה מגייס אנשי תוכן צעירים, היה מקבץ אותם בחדרו, מסתכל להם בעיניים ודורש, "אל תתאהבו בפוליטיקאים ואל תאמינו לפוליטיקאים – הם תמיד יאכזבו אתכם".
האמירה הזו אולי נחשבה למעט קיצונית בשנות התשעים, אך יש שיגידו שהיא אנדרסטייטמנט כשמסתכלים על איכות הפוליטיקאים באמריקה הגדולה דהיום. ואם היא כבר מובנת מאליה שם, הרי שכאן היא אמורה להיות מקועקעת במוחו של כל אזרח שהסב אפילו את תשומת הלב המועטה ביותר למתרחש בזירה הפוליטית בשנים האחרונות.
בין ההשפעות הרעות, המוזרות והמעניינות של רצף מערכות הבחירות בשנתיים האחרונות, נמצא גם הריכוז הגדול של אמירות פוליטיות ריקות מתוכן שנפלטו על ידי כל מועמד לכנסת. אם פעם היינו חווים שלושה חודשים של שטויות רטוריות שמלוות (לפחות באידיאל) בשלוש־ארבע שנים של עשייה, הרי שכיום אנחנו בחודש ה־30 (!) של מערכת הבחירות שאינה נגמרת ועשייה, אפעס, היא לא בדיוק חלק מהחבילה.
אז בזמן שפוליטיקאים מדברים ופרשני האולפנים מברברים, איך בכל זאת אנחנו אמורים לאמוד נבחרי ציבור? פשוט מאוד, לאטום אוזניים בכל פעם שהם מדברים, ולהסתכל במקום זה על מה הם עושים. דוגמה טובה לכך זימנו לנו אתמול (ד') איילת שקד ובצלאל סמוטריץ', כחלק מאופרת הסבון מפוצצת הרייטינג, "אגף הימין". האם ימינה חותרת בכל כוחה להקמת ממשלה עם השמאל והערבים, חרף הזדמנות להקים ממשלת ימין, כפי שטען האדם שמתיימר לייצג את המגזר, או שמא אותו מייצג הוא "שקרן", כפי שטענה מקורבתו עד לאחרונה?
לכאורה התשובה תלויה בשאלה למי אנחנו מאמינים יותר, אך סלחו לי אם, חודשיים אחרי ששניהם נתפסו על יותר מ"חוסר דיוק" אחד וחודשים ספורים לפני שהם ישגרו עוד רבים לאוויר לקראת בחירות, אטיל ספק בכך ששניהם מדברים לשם שמיים. במקום זה, הבה נביט במציאות: סמוטריץ', מפלגתו ומפלגת האם שלו טוענים ללא הרף שיש להם "שני עריקים" מתקווה חדשה שיצטרפו בלב חפץ לממשלה לו רק ימינה תפסיק כבר את הרומן עם יאיר לפיד ותשוב לחיקו של נתניהו. אומרים שסמוטריץ' אפילו הסכים להעמיד את הבית שלו בערבות לכך. אולם אם המצב באמת היה כה פשוט, אם שרן השכל או יועז הנדל, למשל, פשוט מחכים לרגע שיוכלו לחזור הביתה, לא היינו שומעים על זה ממישהו שאין לו אינטרס ישיר?
הרי היינו בסיפור הזה בעבר, ואפילו לא כל כך מזמן. כמה פעמים שמענו שיש לליכוד תוכניות סודיות להשיג עריקים כדי להקים ממשלה, ואז ברגע האמת התברר שזה לא בדיוק כך? כמה פעמים קראנו דיווחים של כתבים שטוענים בפשטות שמדובר בספין? ואם טוענים שהכתבים סתם מוטים נגד הליכוד? יש דרך פשוטה מאוד להוכיח שהם טועים.
אז לא צריך להאמין לבצלאל סמוטריץ' ולא לאיילת שקד, כמו שלא צריך להאמין לאף אחד בימים אלו. אבל כן צריך להאמין למציאות שרואות העיניים שלנו. בסופו של דבר, הן הדבר הקרוב ביותר לגלאי אמת שיש לנו בימים אלו.
