הוֹד מַפְגִּינוּתוֹ

יֵשׁ אֲנָשִׁים עִם שְׁאֵלוֹת מְלוֹא הַקִּיטְבֶּג,

תְּמִיהוֹת מַהוּת.

כְּגוֹן: מַדּוּעַ מְהַלְּכִים חָפְשִׁי אַנְשֵׁי הָאִיטְבַּח

אַל-יָהוּד?

כֵּיצַד קָרָה שֶׁהַפּוֹגְרוֹמְצִ'יק הָאִימָאמִי

הָפַךְ בַּלְּאֹם הַזֶּה לַמָּאמִי?

וְאֵיךְ הִגַּעְנוּ לְכָזֹאת רָמַת בִּיזָאר

שֶׁל הֶתֵּרֵי בִּזָּה?

וְלָמָּה עוֹד מֵסִית חָפְשִׁי פֹּה הָאִמָאם אֶלְבָּאז,

אֲבִי כָּל בָּז?

מַדּוּעַ כְּשֶׁשְּׂרֵפַת מְכוֹנִיּוֹת הָיְתָה לִסְפּוֹרְט

יָשְׁבוּ שׁוֹטְרִים לִצְפּוֹת?

וְלָמָּה מַצִּיתֵי מוּזֵאוֹן, מְכִינָה, מָלוֹן,

קִבְּלוּ בָּלוֹן?

תְּשׁוּבוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ וּפָחוֹת יֵשׁ:

חֶרְדוֹת מִשְׁפָּט וְדוּ"חוֹת חֹשֶׁךְ,

מָגוֹר הַמְּמַגֵּר אֶת הַתִּגָּר,

רָקָב רַם דֶּרֶג,

בִּלְבּוּל בֵּין אַהֲבַת הָגָר

לַעֲמִידָה מוּל הֶרֶג,

וְגַם הַפַּחַד, אוֹ נֹאמַר פָדִיחָה,

לְהִוָּכַח בְּכָךְ שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן מֵבִיךְ

לְעַם אִמֶּךָ וּמוּסַר אָבִיךָ

וְאָבִיךְ.

אַךְ עוֹד תְּשׁוּבָה עַל כָּךְ נִטְוֵית שָׁנִים

לְלֹא תּוֹחֶלֶת,

וְתַחַת כָּל הָאֲדָנִים כְּחוּט שָׁנִי

הִיא מִשְׁתַּחֶלֶת.

הָיִינוּ לְאֻמַּת הַנִּיבוֹזִים וְהַסּוֹפְגִים

מִשֶּׁעָשִׂינוּ לָנוּ טוֹטֶם:

הַמַּפְגִּין.

מִיּוֹם שֶׁהֻנְחָתָה פֹּה מִצַּמֶּרֶת

הַהוֹרָאָה שֶׁאֵין לְהִתְעָרֵב בְּמֶרֶד,

שֶׁאֵין לִבְלֹם פּוֹרְעִים בְּכֹחַ מִשָּׁעָה

שֶׁהַפְּרָעוֹת נוֹשְׂאוֹת כּוֹתֶרֶת מְחָאָה –

לְמִן הַיּוֹם הַהוּא פְּגָעַנִי

פֻּלְחַן הַפֶּגֶן הַפָּגָנִי.

מֵאָז נִתַּנּוּ לִמְשִׁסַּת הַמּוֹרָשָׁה

וְכָל זְכוּיוֹת הַפְּרָט עוֹלוֹת קָרְבָּן אִשֶּׁה

לִזְכוּת הַהַפְגָּנָה. וּכְכָל שֶׁעִנְיָנָהּ הוּא מְרֻשָּׁע

יוֹתֵר – כֵּן גַּם גָּדֵל מָה שֶׁמֻּרְשֶׁה.

אִם הָאָדָם מַפְגִּין בְּגִין

עִנְיָן עֶרְכִּי, אוּלַי יַחְטֹף רִסּוּס

וּפַרְסַת סוּס,

אַךְ הוּא יִזְכֶּה לַהֲנָחַת מַפְגִּין

אִם יִתְעַלֵּל בִּנְהָגִים,

וְאִם יִדְרֹשׁ שִׁלְטוֹ

גַּם הֲפִיכָה שֶׁל הַשִּׁלְטוֹן –

מִפְּנֵי הוֹדוֹ יַחְוִירוּ

כְּלָלֵי הַהֲגָנָה מִפְּנֵי הַוִּירוּס,

כִּי מִי אַתֶּם, חַיִּים, וּמָה אַתְּ, הֲגַנָּה,

אֶל מוּל קְדֻשַּׁת הַהַפְגָּנָה?

וּלְמַעְלָה עוֹד מִשָּׁם בַּחֻצְפּוֹמֶטֶר –

מִי שֶׁיַּפְגִּין עַל פְּטוֹר וְעַל זְכוּת יֶתֶר

יִהְיֶה יַקִּיר הַכֶּתֶר,

וְאִם יַפְגִּין עַל זְכוּת בְּנֵי מִגְזָרוֹ לִפְשֹׁעַ

הוּא כְּבָר יִזְכֶּה לַהֲנָחָה שֶׁל שׁוֹעַ,

וְזֶה עֲדַיִן קְצָת פָּחוֹת

מִמַּלְכוּתוֹ אִם בָּא לִמְחוֹת

עַל כָּךְ שֶׁמִּן הָאָרֶץ הַיְּהוּדִי לֹא מִסְתַּלֵּק.

אָז יֵאָמֵר לוֹ רַק: תִּמְחֶה, תִּמְחֶה,

תִּמְחֶה הַכֹּל, חֲמוּדִי, עֲמָלֵק.