הוועדה הממלכתית לחקירת התבוסה ההסברתית והתודעתית הבינלאומית שנחלה ישראל במבצע שומר החומות סיימה את דיוניה הקדחתניים שבוע בלבד לאחר הקמתה. לכולם היה ברור שמצב החירום מחייב פעולה מיידית. בשמונה בערב הפציעו חברי הוועדה על מסכי הטלוויזיה והיו"ר הקריא את המסקנות וההמלצות. בעצם, זו הייתה המלצה אחת בת שלוש מילים, שהייתה כתובה על דף אחד: "אנחנו חזקים מדי".
כלי התקשורת הופתעו מההכרזה הקצרה, כנראה הקצרה בתולדות ההכרזות התקשורתיות. חלקם לא הספיקו להתחיל לשדר אותה בשידור חי בטרם הסתיימה. אבל כשם שהייתה קצרה כך גם הייתה ההמלצה ברורה ונחושה: בבוקר הבא החלה הממשלה ביישום המסקנות. משלחת מפתחי כיפת ברזל נשלחה בבהילות לארה"ב כדי לתכנן מחדש את המערכת כך שתפסיק ליירט 90 אחוז מהטילים הנורים לעבר ערי ישראל. "זהו אחוז יירוט גבוה המעורר תגובה שלילית בעולם", הסבירו האנליסטים באמ"ן.
אחרי משא ומתן הוחלט לרדת ליעילות של 50 אחוזי יירוט. "זה עדיין משאיר אותנו באי סימטריה מול החמאס, אבל בהחלט צפוי לעשות את העבודה ולשפר את מצבנו התדמיתי", סיכם בסיפוק ראש המשלחת הישראלית. שבוע לאחר מכן, כשעשרה ילדים ישראלים נהרגו בגן ילדים באשקלון מרקטה שכיפת ברזל לא יירטה, סוף־סוף הרגישו בירושלים שמשהו מתחיל לזוז. ב־CNN הקדישו דקה וחצי לאסון הנורא, ואפילו שידרו עשר שניות מאחת ההלוויות.
מהר מאוד התברר שזה לא מספיק. התקשורת העולמית חזרה להתעסק בהרוגים בעזה – גם אם כרגיל שכחה לציין שמדובר בהרוגי הרקטות שחמאס עצמו ירה, שנפלו ברצועה. ראש המל"ל רץ במהירות לחדרו של ראש הממשלה ובישר לו שבסוף השבוע ישודר עוד מונולוג של ג'ון אוליבר שיעסוק בסכסוך במזרח התיכון. המודיעין, מסר, הצליח ליירט את אחת הטיוטות האחרונות של המונולוג: מתברר שהטון נגד ישראל ובעד חמאס נותר דומיננטי.
בתגובה החליטה ישראל לשנות את נוהל "הקש בגג" ועברה לנוהל "הקש בדלת". צה"ל הונחה לא להסתפק יותר בהודעה כללית על הכוונה להוריד מגדל טרור, אלא להצמיד קצינת ת"ש, קצין נפגעים וקצין דת לכל דירה ומשרד בבניין המיועד להפלה. "אנחנו חייבים להראות שיש לנו רגש וקשר אישי לכל עזתי ועזתי", הבהיר הבכיר במשרד הביטחון בתדריך המיוחד בפיקוד דרום.
אבל גם זה לא ממש עבד. דו"ח סודי ומטריד של המוסד חשף בפני הקבינט הביטחוני כי האחיות ג'יג'י ובלה חדיד מתכוונות להעלות שלושה סטוריז אנטי־ישראליים באינסטגרם ביממה הקרובה. השרים פכרו ידיים בייאוש ושתיקה השתררה בחדר, עד שקולו של אחד השרים הצעירים פילח את הדממה: "אין מנוס, חייבים לעבור לשלב הבא".
זה נשמע קצת מוזר, אבל כמה שעות לאחר מכן חומשו 150 כלי טיס של חיל האוויר בעשרות אלפי זרי פרחים. בשעה היעודה המריאו כל המטוסים ושייטו בשמי עזה, מפזרים חרציות, סביונים, גלדיולות ולוע־הארי מעל שכונות עזה. במטס מיוחד הוצנחו על שכונת רימאל האמידה מאות פרחי ציפורי גן עדן עטופים בצלופן ובהוראות שתילה והשקיה בערבית, באנגלית ובעברית. העולם הוכה בתדהמה. האחיות חדיד לא העלו פוסט אנטי־ישראלי במשך שעות רצופות. והיה נדמה שסוף־סוף המשוואה משתנה.
אלא שאז החלו הבעיות: בג'בליה, שלושה ילדים בני משפחה אחת לקו בקדחת השחת אחרי שהריחו את אחת החרציות. תמונות הילדים ולצידן הצמח שהגיע ממפלצות הברזל המעופפות של האויב שטפו את המסכים, והאחיות חדיד שוב העלו סטורי. בכך לא תמה הסאגה. תמונות של רחובות עזה, נקיים ומסודרים בדרך כלל, הובאו לעיני העולם כולו כשהם מטונפים בשלל צבעים שאינם הולכים יחד, כמו אדום וירוק, תוצאת מבצע השלכת הפרחים הגדול בהיסטוריה האנושית.
בסופו של דבר לא הייתה ברירה. אחרי עוד כמה ניסיונות יצירתיים להטות כלפינו את דעת התקשורת העולמית והאחיות חדיד, הגיעה ישראל למסקנה שכלום לא באמת יעבוד עד שאוניות יתחילו לקחת יהודים ישראלים בחזרה לאירופה ולאמריקה. "זה צעד שאולי יעזור", נכתב בספקנות בדו"ח המודיעין השבועי, "האפקט יהיה חזק אבל קצר מועד אם לא נתמיד במהלך. ההמלצה היא על העברה קבועה של כמה אלפי יהודים בשבוע אל מעבר לים, זה עשוי להוריד מאיתנו לחץ תעמולתי".
האונייה הראשונה שנבחרה להחזיר יהודים "למקום שבאו ממנו", כפי שכתבו האחיות חדיד, אוניית הנוסעים הגדולה בעולם, נראתה באופק מחוף תל־אביב בשעת צהריים. צוותי תקשורת מכל העולם עמדו על הרציפים ונפנפו לעברה בשמחה. כמה אלפי ישראלים, אנשים נשים וטף, עמדו עם מזוודותיהם שפופי ראש וחיכו לאונייה שתעגון ותיקח אותם מארצם. "כן, אתם מקריבים קורבן לא קטן, עליתם בגורל", נאם מולם ראש הממשלה ערב קודם, "אבל אתם אלה שתצילו את מדינת ישראל מהתעמולה נגדה. אין ברירה. באמת שניסינו הכול. תהיו גאים וחזקים, ותבנו לכם חיים מאושרים חדשים בגולה. מבטיח שנבוא לבקר".
יומיים לאחר ההפלגה התפרסם תחקיר נוקב בעיתון הארץ: "האונייה שחכרה מדינת ישראל להשבת יהודים למדינות אירופה מופעלת בשני מנועי דיזל מזהמים פי עשרה מאוניות אחרות שהיו זמינות לאותה משימה בדיוק. שוב מתברר שהמדינה הציונית לא מפספסת שום הזדמנות לפגוע בכדור הארץ". אחרי פרסום התחקיר באנגלית, האחיות חדיד פרסמו אותו בסטורי.
