הגורם המיידי שהביא את ראש הממשלה בנימין נתניהו לפתוח את הר הבית לעליית יהודים השבוע הוא כתב חדשות 12 יאיר שרקי. במוצ"ש הכריז שרקי ש"אם מחר בשבע בבוקר, אחרי שהמערכה הסתיימה והרמדאן הסתיים ומגיע סתם יום של חול, ישראל תשאיר את הר הבית סגור בפני יהודים – או שיש לה הבנות נסתרות עם חמאס כפי שחמאס טוען, או שישראל נכנעה ללא תנאי".
נתניהו כנראה התעתד להשאיר את הר הבית נעול בפני יהודים ללא הגבלת זמן, ושיגר למאבק התודעתי להותיר את ההר סגור את גייסותיו הרגילים וגם את משה גפני – שכביכול יזם בעצמו בקשה מראש הממשלה להותיר את ההר סגור ליהודים. פעילי ההר וכל מי שהעזו למחות על המשך סגירת המתחם המקודש הותקפו ברשתות החברתיות בידי תערובת מוזרה של אנשי ציבור חרדים, להקות ביביסטים וגם אנשי שמאל מובהקים. באופן שלא ייאמן כל אלה שילבו כאן זרועות באופן הדוק ובלבד שההר יישאר נעול בפני יהודים.
כך למשל כתב ביום שישי שעבר יענקי פרבר, כתב "בחדרי חרדים": "ראש הממשלה, אל תיכנע למי שדורשים כניסה להר הבית ליהודים. יהודים שיתפללו בכותל, מוסלמים שיתפללו באל-אקצה. תוודא שיש מספיק כוחות על ההר לשמירה על הסדר והגנה על מתפללים בכותל. אין שום סיבה ליהודי להיכנס להר הבית להתפלל שם". העיתונאי עקיבא ביגמן כתב בטוויטר "השולט בהר – שולט בהר", ציוץ שלועג למימרא הידועה המצוטטת מפי אורי צבי גרינברג "השולט בהר – שולט בארץ".
באחד מהמוני דפי הטוויטר המהדהדים ללא הרף את מסרי נתניהו (דף שבמהלך השבוע שינה את שמו מ"אלונובר" ל"איילת המהססת" בפרפרזה לאיילת שקד) נכתב במוצ"ש: "צריך לומר את זה בקול גדול: יש אולי חמישה אנשים בימין שפתיחת הר הבית מעניינת אותם. הקמפיין של עיתונאי הציונות הדתית בעניין הזה ממחיש יותר מכול את הפער בין עיתונאי הציונות הדתית לימין".
אבל שרקי לא הותיר לראש הממשלה ברירה, והוא התיר ליהודים לשוב ולעלות להר הבית אחרי 19 ימי סגירה, הסגירה הארוכה ביותר מאז נפתח הר הבית מחדש בשנת 2003, ואחרי שההר נותר סגור ליהודים אפילו ביום ירושלים.
שרקי כמובן לא היה היחיד שהעז למחות על נעילת שערי המקום הקדוש. באופן דומה התבטא עוד לפניו גם ח"כ בצלאל סמוטריץ' ועיתונאים וחברי כנסת נוספים. אין ספק שלולא המחאה הזו הר הבית היה נותר סגור ליהודים עוד זמן רב, אפילו שנים. זה הרי מה שהתרחש כאן בזמן ממשלת ברק, בשנת 2000. הר הבית נסגר לעליית יהודים אחרי עלייתו של אריאל שרון להר, ונפתח מחדש רק בחלוף כמעט שלוש שנים בידי שרון עצמו, שהעפיל בינתיים לכס ראש הממשלה.
מה השתנה בין הסגירה ההיא לסגירה הנוכחית? הכול השתנה. הר הבית של שנת 2000 היה אתר מוזנח, חצר אחורית שאיש לא זוכר אפילו ביום ירושלים ובתשעה באב. בשנת 2000 פשוט לא היה מי שימחה על סגירת ההר. את היהודים שומרי המצוות שעלו עד אז להר יכולנו לספור על אצבעות שתי ידיים והם זכו ליחס בהתאם. נאמני הר הבית נחשבו הזויים, מצורעים, מסוכנים לחברה, ואם לא די בכך גם עבריינים מבחינה הלכתית. רק משוגע היה מעז להזדהות עם המאבק למענו. איש לא דרש את עלבונו. כך, בהפגנת מחאה על הרס העתיקות המסיבי באורוות שלמה בשנת 99' השתתפו שלושה נוכחים בלבד: יהודה עציון, משה פייגלין ופרופ' הלל ויס.
הר הבית של 2021 הוא אתר שונה עד אין היכר. תשומת הלב שהוא זוכה לה בלתי פוסקת ועליית יהודים אליו לגיטימית לחלוטין, מקובלת ונשמעת ללא הרף בתקשורת, ברשתות החברתיות וגם במרומי השלטון. שרקי, סמוטריץ' ואחרים שהשמיעו קול מחאה בשבועות האחרונים נגד הכניעה הישראלית לחמאס בהר הם רק ביטוי לקולו של ציבור הולך וגדל, שהעולים בפועל להר הם רק קצה הקרחון שלו.
בעלי מכון הסקרים "דיירקט פולס" שלמה פילבר כתב על כך בדף הטוויטר שלו ביום שישי שעבר: "תובנה מעניינת שמתגבשת אצלי ביממה האחרונה: המאבק הזה (שומר החומות) העצים את סמליות הר הבית בימין הישראלי כולו, כולל בקרב אנשים חילונים. אם לפני דור ההר עניין קבוצת מיעוט דתית, היום הוא סמל לאומי של כ־50 אחוזים מהישראלים".
ייתכן ששומר החומות הוא קו פרשת המים של הר הבית. ייתכן ששוב, דווקא ההצבה האסלאמית של ההר כסמל־העל של מאבקו תביא ישראלים רבים עוד יותר לאמץ אותו גם כסמלם. וכשזה יקרה, השמיים הם הגבול.
