גילוי נאות מחייב אותי לומר שהקשר ביני ובין יצחק (בוז'י) הרצוג נמשך שנים לא מעטות. בבסיסו עומד סבו, הרב הראשי המיתולוגי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שפעילותו לפני הקמת המדינה ובעשור הראשון לקיומה הם ממוקדי המחקר שלי. בוז'י, המשמר הנאמן ביותר של מורשת סבו, גדל בבית שהזהות היהודית־דתית והלאומית הייתה טבועה בו, והיא העמיקה שורשים בלבו במהלך לימודיו בתיכון הדתי־לאומי רמז בניו־יורק. ובכלל, קורות חייו וההיסטוריה המשפחתית המפוארת שלו הן אבני יסוד בבניין המבטיח את הצלחתו בתפקיד נשיא מדינת ישראל.
על נשיאנו מוטלת משימה מפרכת. הוא נושא על כתפיו תפקידים ייצוגיים רבים, שחלקם הגדול נעשים על פי בחירתו, אך בעיקר עליו לשמש כקול השפוי והמאזן, כבנאי הגדול וגם כמתקן הגדול של החברה הישראלית. עליו לאחד, לקרב, לצרף ולגבש בכוח השפעתו ומעמדו את כל מרכיבי החברה הישראלית לחברה מלוכדת אחת, על אף השוני התהומי והמובנה בין מרכיביה – עדות ודתות, עמדות והשקפות.
משימתו הראשונה של הנשיא שייבחר תהיה לאחות את הקרעים ולכבות את הלהבות שבערו פה שוב רק לאחרונה. גיצי האש עדיין בוערים והעשן עוד עולה. הנשיא יהיה חייב להציב בפני החברה דרך מאחדת, יעדים משותפים שיוליכו אל התיקון הגדול של החברה שאנו חיים בה. אני מאמין שהרצוג, מכוח ניסיונו העשיר, יודע לעשות זאת ואכן יפעל לקירוב לבבות, לאיחוי שברים וליצירת אמנה חברתית לאומית חדשה הנחוצה לתהליך השיקום של החברה בארץ.
העולם היהודי כולו, באוסטרליה ובברזיל, בארה"ב ובאוקראינה, ובכל מקום אחר בעולם, נושא את עיניו לירושלים ולנשיא העם היושב בבירת ישראל. אני מאמין שהרצוג, המכיר היום את הגולה טוב יותר מכל מנהיג ישראלי אחר, והמקיים קשרים הדוקים עם מנהיגי כל הקהילות היהודיות, יוכל לבנות מחדש את מסכת היחסים בין שני חלקי העם היהודי – זה שפה וזה שבתפוצות. הרצוג, בעל הניסיון העשיר בפעילות ציבורית בארץ ומחוצה לה, ידע לבסס מערכת קשרים חזקים ומחוזקים בין המדינה לכל זרמי היהדות בארה"ב ובמדינות נוספות. יש לו ידע, אהבה לארץ ואהבה ודאגה לכל יהודי על פני תבל. ניסיונו העשיר בתפקידיו הציבוריים כחבר הכנסת במשך שנים רבות, כשר בממשלות ישראל וכיושב ראש הסוכנות היהודית העניקו לו פרספקטיבה משובחת וניסיון עצום. הרצוג הוא איש מפתח לבנייה מחודשת של יחסי מדינת ישראל עם התפוצות ולהעמקת הקשר בין היהודים ששם ליהודים שכאן.
למעלותיו הרבות אני מבקש להוסיף את מעלת הבנתו ובקיאותו הרבה בקשרי החוץ של המדינה, ובהיכרותו האישית הטובה, ואף טובה מאוד, עם רבים ממנהיגי העולם. ניסיונו העשיר במארג הפעילות המדינית העולמית יקנה לו, בתוך זמן קצר, הן מעמד משל עצמו והן מכוח תפקידו בפגישות עם ג'ו ביידן ובוריס ג'ונסון, עמנואל מקרון וולדימיר פוטין, ועם כל מנהיג מדינה אחר. ההבנה המעמיקה שלו נובעת ממעורבות בת חצי יובל שנים בזירה הזו. וצריך גם לומר: הוא ממלכתי. ואין לי ספק שכל ממשלה שתקום בישראל תבקש לשתף אותו כנשיא בפעילות בארץ ובחוץ לארץ.
ביום רביעי הקרוב יבחרו חברי הכנסת נשיא חדש למדינת ישראל. אני תקווה שהם יבחרו בהרצוג, שממלא בעיניי את ההגדרה שנתן בג"ץ למוסד הזה לפני 14 שנים: "הנשיא מסמל את המדינה… הוא מייצג במעמדו את הממלכתיות ואת הקווים המאחדים והקושרים בין פלגיה של החברה הישראלית. הוא אמור לשקף באישיותו את הטוב, היפה, הערכי והייחודי המאפיינים את הציבור בישראל".
