מי שיעיין בעתיד בדברי ימי מדינת ישראל לא יתפוס כיצד המציאות של בחירות חוזרות ונשנות הפכה בפועל לשיטת המשטר החדשה, בלא שהוכרז על כך באופן רשמי. זה כבר אינו מקרה, אלא מדובר במהפכה משטרית. אוֹתו אדם עתידי גם לא יבין כיצד פוליטיקאים מיומנים ונבונים למדי ממשיכים לבטא עמדוֹת שכבר לחלוטין אינן רלבנטיות. החלוקה המרכזית היום אינה בין "שמאל" ל"ימין" אלא בין מי שמודע לשליחותו הציבורית לבין מי שמשועבד לדמוי העצמי שלו. בין מי שרואה הכרח בהחזרת נורמליות מסוימת לחיינו הציבוריים לבין מי שנרתע מכל הפוגה בסערה המתחוללת בקרבנו. בין מי שמסוגל לבחור בדרך פוליטית מסוימת, גם אִם אינה מרצה ומספקת חלק מתומכיו הטבעיים לבין מי שנבהל מהמשמעות המאתגרת של שליחות ציבורית נאמנה.
בנט ושקד הם הצלחה פוליטית חשובה, אך עד כה מוגבלת למדַי. שניהם אנשים מוכשרים, אך שניהם מאחרים להפנים את הסכנה הקיומית של הסדר החברתי שלנו. התקופה הנוכחית בלבלה וסכסכה את כל החישובים הרגילים. מצד אחד השמאל הפוליטי נחלש מבחינת התמיכה הציבורית בו. מצד שני, הימין הפוליטי נחלש מבחינת סדרי העדיפויות שלו, בכך שהוא מוכן להכיל מוסר אחד של מנהיגים וזאת לכאורה לטובת הרעיון הגדול של ארץ ישראל.
העובדות המובהקוֹת אינן מעניינות את רוב אלה האמורים לייצג אותנו. קונספציות מובהקות קרסו והם עסוקים בלהג סתמי. אבל כאן גם טמונה ההזדמנות: ממשלה אחרת שבה יטלו חלק, גורמי ימין, מרכז ושמאל (על-פי הגדרות שאינן מעודכנות) תבטא את האפשרות לראייה חדשה. השינויים שחלו מחייבים כעת לא רק בדיעבד אלא מלכתחילה שיתופי פעולה פוליטיים חדשים. לא מתוך התנצלות צריכים בנט ושקד לאפשר זאת, אלא מתוֹך הכרח קיומי.
אנשים כמוני שמתייחסים במלוא הרצינות והמחויבות לישראל היהודית והדמוקרטית נותרים מרחפים באוויר. ישנם אלה בתוכנו שאינם מבינים את ההכרח במאבק עיקש נגד ארגוני טרור. אחרים סוברים שהתעלמות מרגשות אנושיים של אחרים יכולה להצליח לאורך זמן. הרעיון הציוני מתואר אצל אחדים כפשע נגד האנושות והדרישה ליושר וצניעות מראש ממשלה נתפסת אצל אחרים כמיותרת וכילדותית. בנט ושקד אמורים לחוש את הקרע המסוכן הזה ולא להיגרר אליו אלא להוביל במלוא העוצמה את החלופה של ממשלת פיוס. גם אִם לא תאריך ימים ממשלה מרתקת ומוזרה זאת, יפתח כאן תהליך של שיחה פוליטית וחברתית חדשה וחיונית, בין דתיים לחילוניים ובין יהודים לערבים אזרחי מדינת ישראל.
