מלחמת חפירות

במסגרת מערכת הבחירות תקפו לאחרונה במפלגת 'הימין החדש' של בנט ושקד את בני גנץ ובוגי יעלון, על אופן טיפולם במנהרות ההתקפיות מעזה. על פי תשדיר המפלגה, "בצוק איתן התריע בנט על קיומן של 30 מנהרות טרור מעזה, הניח תוכנית להשמדתן המיידית", ותבע מראשי הצבא "להגיע מחר לקבינט עם תוכניות מבצעיות להשמדת המנהרות".

סוגיית המנהרות טלטלה את הפוליטיקה הישראלית אחרי מבצע צוק איתן, וכללה מלחמת הדלפות מהקבינט. כראש מערך ההסברה הלאומי בתקופה שבה נכתב דו"ח מבקר המדינה בנושא, וכמי שריכז חלק לא מבוטל מהמענה לו, נמצאתי בצומת שאפשר לי לבחון היטב את חומרי המקור של ישיבות הקבינט ופורומים נוספים, ולהשוותם לנרטיב שיצרו הפוליטיקאים, התקשורת ומבקר המדינה.

בעיה ידועה היא שסודיות דיוני הקבינט מקלה על יצירת נרטיב ציבורי מטעה. בלשכה טענתי שצריך לחשוף לציבור את החומרים הרלוונטיים כדי להפסיק את ההדלפות המגמתיות, לברר את האמת ולהשיב את אמון הציבור. ראש הממשלה החליט, מסיבותיו הטובות גם הן, שלא לעשות כן. למרבה המזל דו"ח המבקר הסופי הלבין חלק מהדיונים ויצר מסד נתונים ציבורי שמאפשר, למרות היותו חלקי ומגמתי, דיון מושכל יותר.

לצורך בחינת עבודת הקבינט והטיפול באיום המנהרות, גבה מבקר המדינה בתחילת 2015 עדויות מחברי הקבינט ובהם יאיר לפיד ונפתלי בנט. לפיד, סיפר המבקר, העיד על המנהרות כי "הנושא הוצג… באחת מישיבות הקבינט לפני מבצע צוק איתן, אך כאזכור בודד ולא מודגש". בנט היה נחרץ יותר וטען כי "מתחילת כהונתו בממשלה ועד למבצע צוק איתן נושא המנהרות לא עלה… כלל לא היה דיון על מנהרות".

עם הנרטיב הזה שיתף המבקר פעולה בטיוטת הדו"ח שלו, והתקשורת עטה עליו בשעתה כמוצאת שלל רב. הסיפור אכן הרואי ושובה לב. יש בו רעים וטובים, חובבנים ומקצוענים, תקלה ותיקונה. חוץ מבעיה קטנה אחת: הוא תלוש מהמציאות. אם קיומן של מנהרות חוצות גדר מרצועת עזה הפתיע מישהו משרי הקבינט, הוא כנראה היה מנותק מהמציאות הביטחונית. לא היה צריך לשבת בקבינט כדי להכיר את האיום; די היה בקריאת עיתונים ובהקשבה בישיבות הממשלה.

למשל, ב־13 באוקטובר 2013 התפרסמה באתר ynet כתבה שכותרתה: "בתוך שטח ישראל: נחשפה מנהרת טרור מעזה". כותרת המשנה זעקה: "מנהרה באורך 5.1 ק"מ סמוך לקיבוץ עין השלושה". בכתבת המשך שפורסמה ב־23 בינואר 2014 נאמר כי "ההערכה היא שברצועת עזה ישנן מנהרות שמסתיימות מתחת לשטח ישראל".

ב־21 במארס 2014 דווח ב'הארץ': "צה"ל חשף מנהרה סמוך לגבול עם עזה: 'חפרו לפיגוע איכותי'". מפקד פיקוד דרום צוטט: "אנו עושים כל מאמץ לאתר את מנהרות התופת, ובעיקר את אלו המכוונות ליישובים". הכתבה מסתיימת במשפט: "באוגדת עזה הזהירו בעבר כי ישנן עשרות מנהרות באזור הרצועה, חלקן מנהרות הנחשבות למתקדמות". באתר ynet דווח עוד כי לאורך 2013 נחשפו שלוש מנהרות כאלה, ושהרמטכ"ל גנץ אמר שהמערכה הבאה בעזה "יכולה להיפתח במנהרת תופת שתביא לקריסת גן ילדים".

היו עוד שלל דיווחים וכתבות בנושא, אבל די באלה, בכלי תקשורת מרכזיים, כדי להדגים עד כמה היה ידוע שחמאס משקיע בבניית עשרות מנהרות התקפיות. יתר על כן, ב־23 במארס 2014 ,אחרי חשיפת המנהרה, התקיימה ישיבת ממשלה. היא נפתחה באזכור המנהרה, ולאחר שהתקשורת יצאה קיבלו השרים הסבר על איום המנהרות.

מכאן והלאה הציטוטים הם מדו"ח המבקר: "חשפנו מנהרה של חמאס, מנהרת תקיפה", דיווח נתניהו לשרים. "התווך התת־קרקעי הוא אתגר גדול מאוד בשבילנו". ראש הממשלה הדגיש עוד את גודל האתגר והאריך על הקושי במציאת פתרונות, אך מכיוון שהדברים הושמטו בדו"ח המבקר אני מנוע מלצטטם. שר הביטחון יעלון אמר: "זה מצביע על כוונות חמאס להפעיל מנהרות התקפיות … לבצע פעולת חטיפה או פעולה נגד אזרחים".

הפרוטוקולים מדברים

נניח שבנט ולפיד לא צרכו תקשורת ולא הקשיבו גם בישיבת הממשלה. מה נאמר בדיוני הקבינט? המבקר מספר שכבר בישיבת הקבינט הראשונה שאחרי השבעת הממשלה, ב־24 במארס 2013 ,ציין ראש הממשלה שיש "עשרות מנהרות מעזה". כחודשיים לאחר מכן, בדיון על בניין הכוח של צה"ל ב־12 במאי 2013 ,אמר הרמטכ"ל גנץ בקבינט: "מעזה יש איום התקפי… ]עשרות[ מנהרות… לא מצליחים למצוא אותן בינתיים". גנץ הוסיף: "אין להן משמעות של יכולות גדולות מדי… זה מאות אנשים מסודרים שבאים לפשוט ולתקוף". הערכת האיום של גנץ שנויה במחלוקת, אבל אין ספק שהוא עדכן את הקבינט באיום המלא ובפערי הידע.

בדיון קבינט ב־26 בנובמבר 2013 ,הערכת מודיעין שנתית ל־2014 ,דיבר נתניהו על "התווך התת־קרקעי" כאיום בעל משמעות אסטרטגית: "הם חופרים שם את כל עזה, ואם אנחנו לא נפתור את זה אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שמישהו מושך לנו את כל השטיח". ב־12 בינואר 2014 התקיים דיון המשך, שבו הציג ראש השב"כ את האיום הכפול מעזה: טילים ומנהרות. ראש הממשלה סיכם: "רשמתי בפניי ארבעה איומים מיידיים… האיום הרביעי זה הנושא של המנהור, שלדעתי יוצר לנו בעיות קשות מאוד".

אם עד כה אפשר היה לטעון בדוחק שאיום המנהרות מעזה נבלע בעדכוני כלל הגזרות, הדיון שהתקיים בקבינט ב־16 בפברואר 2014 ושיוחד לסוגיית עזה שומט את הקרקע מתחת לטענה הזו. הרמטכ"ל גנץ אמר כי "יכולות להיות מנהרות התקפיות ופשיטות טרור ליישובים". רח"ט מחקר באמ"ן הטעים כי "יש דגש גדול על פעולה מתת־הקרקע – ממנהרות שאמורות לשמש למתקפה קרקעית בסדר גודל של עשרות לוחמים שיצאו בצד שלנו ויבצעו משימות… כך תיראה המערכה הבאה: ירי מסיבי של רקטות, ושימוש רב בתת־קרקע".

מפקד פיקוד דרום תיאר את התוכניות האופרטיביות שבהן הונחו הכוחות "להתפרס ביישובים שעוטפים את רצועת עזה, לאור איום התת־קרקע… זה איום שיתעצם משמעותית ביחס לעמוד ענן ועופרת יצוקה". ראש השב"כ הדגיש גם הוא כי "הדבר השני שמטריד אותנו הוא נושא המנהרות". סיכם את הדיון ראש הממשלה: "כיום נשקף איום ממשי מרצועת עזה על מדינת ישראל, אשר רק הולך ומחמיר – עשרות אלפי לוחמים, אלפי רקטות מייצור עצמי ורשת ענפה של מנהרות התקפיות והגנתיות".

ב־23 במארס, אחרי חשיפת המנהרה שהוצגה לעיל, דן הקבינט באסטרטגיה מול עזה. נתניהו עדכן את השרים שבדיוק יצא מדיון "על בעיית המנהור", ושוב הדגיש את האתגר, חשיבותו והמאמץ שמושקע בו. ראש השב"כ חזר על המסר בדבר שני איומים מרכזיים מהרצועה, טילים, ו"הדבר השני, שהוא משמעותי לא פחות – המנהרות חוצות הגבול… האיום שלהן הוא כמובן דרמטי".

חיבוק תקשורתי

קוצר היריעה איננו מאפשר להמשיך ולהביא ציטוטים דומים מישיבות הקבינט כפי שהובאו בדו"ח המבקר, שגם הם חלקיים. בעבודתי שלי מצאתי לא מעט התייחסויות שחסרות אצלו, ובסך הכול סיכמתי שעד 30 ביוני 2014 התייחסו למנהרות 14 איש ב־10 דיוני קבינט, כולל כמעט כל ראשי המערכות. האיום הוצג כאסטרטגי באופן מובהק על ידי דוברים רבים ובעיקר על ידי נתניהו וראש השב"כ, שחזרו על המסר בכמה ישיבות. והפתעה: מצאתי התייחסות אחת למנהרות גם מצד בנט עצמו.

כאמור, בנט טען שעד שהוא העלה את איום המנהרות בקבינט, "נושא המנהרות לא עלה". אלו דבריו באותה ישיבה: "יש היום עשרות מנהרות שקיימות, שמחברות בין עזה לדרום הארץ. המנהרות נועדו לחטיפה… זה פיגוע אסטרטגי שרק ממתין למימוש". ישפוט הקורא, האם יש כאן משהו חדש שלא נאמר קודם לכן בקבינט כמה פעמים לפחות?

ומה לגבי טענתו של בנט כי הוא ש"הניח תוכנית להשמדתן המיידית"? אמת היא שבנט ביקש בדיון "לראות תוכנית בעניין המנהרות. הוא לא "הניח תוכנית אבל כן ביקש שהצבא יציג כזו לקבינט. אלא שבנט לא בודד בדבריו את נושא המנהרות. הוא העלה בנאום ארוך כאחת־עשרה נקודות. מתוך כולן, נתניהו בודד את ההתייחסות למנהרות ונתן הנחיה להציג לקבינט תוכנית "איך אנחנו מטפלים בחיסול מערך המנהרות".

מגיעה לבנט נקודת זכות על הבקשה ב־30 ביוני לראות תוכנית מבצעית, אבל זו נקודת אור באפילה. לפני צוק איתן בנט לא האזין כשהאיום הוצג שוב ושוב ולא התעדכן. מאז צוק איתן בנט מטעה את הציבור בנוגע למה שהתרחש בקבינט. הוא ניצל את טיוטת דו"ח המבקר ואת החיבוק של התקשורת שהשתמשה בו כדי לייצר נרטיב מופרך ולנסות לערער את מעמדו של נתניהו בסוגיות ביטחוניות. בנט הציג עצמו כמי שעמד במרכז הטיפול, כביכול, הוא לבדו זיהה, גילה והתריע על המנהרות. העובדות מראות שההפך הגמור נכון: במשך השנה שקדמה לצוק איתן האיום הוצג שוב ושוב, אבל בנט נרדם בשמירה, בעוד שמערכת הביטחון טיפלה וקידמה התמודדות עם האיום.

והערה לסיום: כמי שמזוהה עם נתניהו, יהיו מן הסתם מי שיטענו בתגובה כי דבריי נובעים מהטיה נגד בנט ובכל זאת, אני סבור שבמקרה זה העובדות מכריעות. לו הייתי צריך לבחור בינו ובין גנץ או יעלון לא הייתי מהסס לרגע, כך שמבחינתי אין לי שום עניין אישי נגד בנט להפך: לדעתי נוכחותו בקבינט היא באופן כללי חיובית ובכמה נושאים מגיעים לו שבחים. לא בעניין המנהרות.

תגובת השר בנט

מלשכת השר בנט נמסר בתגובה: "רן ברץ היה דוברו של נתניהו וכיום הוא כתב החצר של נתניהו. במשך שנים הוא פועל באובססיביות ובשיטתיות כדי לפגוע בשרים בנט ושקד, וצר לנו שהעיתון 'מקור ראשון' נותן במה לפייק ניוז שהוא כותב.

"ועדת החקירה של מבקר המדינה קבעה באופן ברור: השר בנט הוא שדחף למהלך השמדת מנהרות הטרור של חמאס במהלך מבצע צוק איתן כנגד עמדת שר הביטחון בוגי יעלון והרמטכ״ל לשעבר גנץ, מהלך שהציל את תושבי עוטף עזה מאסון רב נפגעים בדמות עשרות מנהרות תופת מוכנות להפעלה.

"צה״ל וראש הממשלה לא הכינו תוכניות אל מול איום המנהרות, והקבינט לא עודכן. על עובדות אלו אין עוררין, והן מאוששות היטב בדו״ח מבקר המדינה. 'טור דעה' של רן ברץ, שהוא דף מסרים מוכתב של ראש הממשלה, לא ישנה את האמת. אנו תקווה שהקוראים יבינו שזו תעמולת בחירות שקרית".