בנימין נתניהו צריך לסיים את תפקידו רק משום שהוא מאבד שליטה על האירועים. ראש הממשלה אינו עצמאי עוד, ואנחנו חוזרים וכותבים את זה בעמודים אלה פעמים רבות. ראשי הימין הדתי־לאומי ומנהיגי המתנחלים אוחזים בגרונו של נתניהו ולא נותנים לו לנשום. הוא לא יכול לפנות מאחז לא חוקי, בדיוק כפי שהוא לא יכול לקבל החלטה הגיונית בנושא מבקשי המקלט בלי אישור מוקדם של נפתלי בנט, איילת שקד ובצלאל סמוטריץ'.
ראש הממשלה שחוצה ימים ויבשות וזוכה להערכה רבה בכל העולם לא מסוגל להחליט על כביש עוקף בלי הסכמה של יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון. החבר'ה האלה הם ראשי הממשלה האמיתיים. בנט ושקד פיצחו השבוע את נתניהו כמו אגוז של פסח. הם תקפו באכזריות את המתווה שאליו הגיע בנושא מבקשי המקלט. נתניהו נחרד. הוא הרגיש איך השניים האלה, שהיו פעם ראש הלשכה והעוזרת שלו, הולכים לגנוב לו שוב את הימין. התגובות העממיות בשטח הכו בו, והעוזרים הפוליטיים שלו התריעו באוזניו שהוא הולך להפסיד את הבחירות. נתניהו התקפל.
על העגלה טיפסו בינתיים שרי הליכוד וחברי כנסת, שאיש מהם לא רוצה לעזוב את הבייס הפוליטי. אפילו גדעון סער, שר החינוך לשעבר שעושה מאמצים לחזור לזירה, הבין את משמעות החולשה של נתניהו ואת עוצמת ההתנגדות למתווה, והצטרף אל הפופוליזם. מקורבי נתניהו לא נשארו חייבים. "מאיזו מחילה יצאת פתאום?" הם שאלו את סער. "כשר פנים לא סילקת אפילו מסתנן אחד ובזבזת מיליארדים על מחנה הנופש 'חולות'. נעלמת הביתה בנסיבות מוזרות והשארת לראש הממשלה ולשרים לנקות אחריך, כמו עם המרכולים. אתה האחרון שיכול לדבר. שב בשקט". זו התגובה, ועל כך אומרים: עוד נכונו עלילות (סער עצמו מכחיש את הדברים בתוקף וטוען שבתקופת כהונתו הרחיק מסתננים רבים).
ביום שלישי קיבל נתניהו בלשכתו את תושבי דרום תל־אביב, ודן איתם במשך שעתיים וחצי (!) במתווה שגיבש עם המועצה לביטחון לאומי. הפעם התברר כי שפי פז, שמנהיגה את המאבק לגירוש מבקשי המקלט בדרום תל־אביב, חזקה יותר מנתניהו עצמו, שהודיע כי הוא חוזר בו. ככה זה. בימים שבהם נתניהו נתון בחקירות שמטלטלות אותו ואת בני משפחתו; בימים שהוא חייב תמיכה טוטלית מול רשויות החוק; בימים שבהם הוא לא מסוגל להבחין בין עיקר וטפל, מזגזג ומסתבך, יש מי שמנצל את המצב ועושה בראש הממשלה כרצונו. את המשחק האנטי־דמוקרטי המסוכן הזה צריך להפסיק.
השיבה של תמר
כולם דיברו השבוע על הבייס הפוליטי ועל הצורך של המנהיגים המקומיים לשמור עליו. נתניהו עשה את זה במהירות עם המתווה שהפך לבדיחה. תמר זנדברג הקדימה אותו. אחרי שאיבדה את התומכים שלה בעקבות הקשר המביך עם משה קלוגהפט, היא תבעה להקים ועדת חקירה בעקבות האירועים ביום שישי שעבר על גבול עזה. אני לא בטוח שרבים במרצ מסכימים שתקום ועדה כזו, אבל לזנדברג לא הייתה ברירה. מי שמתייעצת עם האויב הגדול של ארגוני זכויות האדם, חייבת להוכיח שהיא עצמה עדיין דואגת להם.
