"אימא שלי הכריחה אותי להתקשר אליו", אמר השחקן היהודי סת' רוגן לכתבת ישראלית, על השיחה שקיים עם יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג לאחר שהתבטאות שלילית שלו על ישראל חרכה את הרשת. רוגן טען אז שהוא לא מבין למה מדינת ישראל צריכה להתקיים, ובתגובה החליט הרצוג לעשות מעשה ולשלוח מכתב להוריו, חברי הקהילה היהודית של ונקובר. ככל הנראה אמו של רוגן הטיפה לו על מה שעשה, כמו שכל אם יהודייה טובה תעשה, ודרשה ממנו להתקשר ליו"ר הסוכנות היהודית הרצוג ולהבהיר את העניין. לאחר השיחה בין השניים אמר רוגן: "מה שהיה חסר בשיחה זה מה שלא אמרתי. אני בהחלט תומך בזכות קיומה של מדינת ישראל".
מדובר במקרה יחיד וחריג יחסית, אך כך פועל הרצוג: במשך כמעט שלוש שנים בתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית, מיצב עצמו הרצוג כמעין "שר החוץ" של מדינת ישראל אל יהודי העולם. "הרצוג הפך עצמו ל'שריף' של העם היהודי בתפוצות", כתבתי עליו לפני שנתיים, "הוא מתייחס ללא הרף לסוגיית האנטישמיות, הנמצאת בעלייה ברחבי אירופה ואף בארצות הברית. זאת, הן מול רשויות אכיפת החוק המקומיות בכל מדינה, והן ברמת המנהיגים, תוך קידום מאבק עיקש נגד חלחול אנטישמיות למוסדות הפוליטיים בארצות רבות".
"הוא כמעט נבחר להיות ראש ממשלה, וכשזה לא קרה, הוא החליט ללכת לאתגר הבא: ראש ממשלת העם היהודי", אמר אז עובד בארגון, וזה אכן ניכר בפעילותו של הרצוג. הוא מיצב עצמו כמי שנפגש עם שועי עולם, פעל כדי לפייס גורמים בעולם היהודי ובישראל, נאם באירועים ממלכתיים ובינלאומיים, ודאג להיות שותף לכל מהלך גדול באקו-סיסטם היהודי עולמי.
הציניים יגידו שהרצוג "ניצל" את תפקידו בסוכנות היהודית כדי להיבחר כנשיא, אך מי שבאמת מכיר את פועלו ואת עשייתו, יודה שהוא החזיר את הסומק ללחיים של הארגון הוותיק – שנמצא בעידן של ירידה בתרומות וחיפוש של ייעוד ו"מיקוד" מחודש. עצם העובדה שאדם שזמן קצר קודם לכן היה קרוב כל־כך להרכבת ממשלה הופך להיות יו"ר של גוף יהודי-ממלכתי, גרם לתקשורת הישראלית להיחשף יותר לנושאים הקשורים לחיבור לקהילות היהודיות בתפוצות.
– להאזנה להסכת בנושא המרוץ לנשיאות – עטרה גרמן עם איילת נחמיאס־ורבין – לחץ כאן
הדבר נכון גם מבחינת היהודים בעולם שרצו להיפגש עם אותו בכיר ישראלי שכמעט היה ראש ממשלה, וכיום הוא יו"ר הסוכנות היהודית, והם אכן נפגשו איתו כחלק מטיסותיו התכופות. הסיבה לכך טמונה בעובדה שמבחינתם הוא הדמות הישראלית הבכירה ביותר שהם יוכלו להיפגש איתה בקהילותיהם, ועל כן יש חשיבות לכך שיבוא להכיר אותם, ואף להעביר מסר לממשלת ישראל על מצבם.
במשך כהונתו, כמעט ולא היה אירוע אחד שהרצוג לא השתתף בו כדובר. אחוז ניכר מההזמנות שנשלחו ללשכתו כדי שישתתף באירועים נענו בחיוב, ואם התשובה הייתה שלילית, לרוב היה זה רק משיקולי לו"ז. הוא נפגש עם כולם, וכולם רצו להיפגש איתו.
בתחילת הקדנציה שלו, היה לו חשוב דווקא לבקר בישיבת לייקווד החרדית-ליטאית בניו ג'רזי. הייתה לכך אמירה, שראש הארגון הציוני הממלכתי מגיע לביקור באחת משתי הישיבות הגדולות בעולם ובמקביל גם הם רצו להיפגש עימו ואף ליחצ"ן זאת לקהילותיהם, מהסיבות האמורות מעלה.
מה שכל כך חסר למדינת ישראל כעת זה שר חוץ מטעמנו לחצי העם היהודי שאיננו חי בישראל. הנשיא ראובן (רובי) ריבלין היה "שר הפנים" בהווייתו, ולמרות זאת שמר על קשר רציף וחשוב עם הקהילות היהודיות בעולם. מאידך, הרצוג נולד דיפלומט, והוא בן לשגריר ונכד לנשיא ורב ראשי. הוא יודע להתנהל מול כל סוג של יהודי, ויש לו גם קשרים והיכרות מוקדמת עם כל השחקנים המרכזיים בעולם היהודי.
לא תמצאו אדם במערכת הפוליטית, בעולם היהודי או בחברה הישראלית שיש לו "לכלוך" על הרצוג. אין לו אויבים, כיוון שמדובר באיש של חיבורים. מאחורי הקלעים, הרצוג פעל ופועל במשך שנים לעשות חיבורים בין אנשים, גופים ואינטרסים. אם לפני תקופתו עבר "דם רע" בין הסוכנות היהודית לבין משרד התפוצות – מהרגע שהוא הפך ליו"ר, שני הגופים האלה פעלו ואף השיקו מיזמים משותפים.
אחת מהמלצות דו"ח מקצועי שהזמין משרד התפוצות היא שיש לבחון את העברת כלל המנדט לעיסוק בקשר של מדינת ישראל עם יהודי התפוצות, תחת בית הנשיא. "הוועדה הציבורית המייעצת לבחינת אפיקי הפעילות הממשלתית להבטחת עתיד העם היהודי בעולם" הציעה כי ניתן "ליצור מסגרת מקצועית (שתעסוק בקשר עם התפוצות צ"ק) תחת חסות נשיא המדינה". כמו כן, הוועדה הסבירה ש"היתרון הוא, שהנשיא נתפס כגורם על-פוליטי גם בישראל וגם בקהילות יהודיות בעולם. הדבר גם מייצר המשכיות ואי-תלות בתהפוכות פוליטיות".
לנשיא עצמו אין יותר מידי סמכויות פרקטיות, אך בית הנשיא בהנהגת יצחק הרצוג יכול להיות כזה שייקח על עצמו – גם מבלי חקיקה נוספת, את ייצוג ישראל אל מול הקהילות היהודיות.
מנהיגים יהודיים ופילנתרופים יהודיים מהעולם עולים לרגל דרך קבע למשכן בית הנשיא בירושלים. הם מבקשים להשיק מיזמים חדשים שיחזקו את הקשר בין יהודי ישראל לבין יהודי התפוצות. הם מבקשים להשקיע כדי ישראלים יהיו חשופים יותר לעושר התוכני, התרבותי והדתי שיש ברחבי תבל. עד כה רוב היוזמות לא הבשילו לכדי משהו ממשי וגדול, והמעורבות של בית הנשיא הייתה נמוכה.
באם ייבחר הרצוג היום כנשיא, הוא פשוט ימשיך את פעילותו מול יהודי העולם, ואף בהעלאת המודעות כאן בישראל לנושא – אך עם טייטל של האזרח מספר אחת. בין המשכן בשכונת רחביה שמקנה יוקרה ויכולת השפעה ישראלית ובינלאומית, לבין בניין הסוכנות היהודית שאמנם לא רחוק ממנו, במרכז העיר ירושלים, ישנם בכל זאת מרחקים עצומים.
