בשעה שטילים נורו על ערי ישראל, בערים מעורבות נרשמו תקריות אלימות ומצערות עד כאב בין יהודים וערבים, דעות פוליטיות ועמדות לאומיות הוקצנו. למי מאיתנו ששירת ו/או עבד, כתף אל כתף, עם שותפים ועמיתים מה"שבט" האחר הייתה אפשרות לגייס תקווה לחיים משותפים. סביר להניח כי מי שהכיר, באופן טבעי ויומיומי את ה"אחר" נסחף פחות לאלימות.
עד גיל 18 אנחנו לומדים במערכות חינוך נפרדות – יהודים חילונים, חרדים, דתיים ומסורתיים, ומגזר ערבי מוסלמי וערבי-נוצרי, אנחנו לומדים עם הדומים לנו, לרוב עם השכנים. אנחנו מתקבצים אל תנועות הנוער המתאימות לנו. מעט מאוד פעמים נסטה מהשביל המוכר לנו. כל זאת עד לנקודת האין ברירה, למפגש עם האחר וההכרח להכיר אותו. מעט מאוחר יותר בוגר הישיבה שהיה בבני עקיבא וגדל בקהילה הדתית ישן באוהל עם מי שגדל בקיבוץ חילוני בעמק. בלילה, אולי במארב בשיח, הם ישוחחו זה עם זה, ילמדו על עולמות שונים, יגלו ערכים משותפים.
פחות מ-50% מבני ובנות השנתון מתגייסים לצה"ל. עלינו לעודד ולפעול אקטיבית על מנת שיותר ויותר צעירים שאינם מתגייסים יבחרו לשרת בשירות הלאומי והאזרחי. השירות הלאומי והאזרחי, כמו השירות הצבאי מהווים תפקיד חשוב במעבר מנער לצעיר בישראל, אחד מהתפקידים של השירות הוא ההכרות עם החברה הישראלית על כל גווניה.
בשירות לאומי ואזרחי משרתים צעירים וצעירות דתיים, חרדים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. כל אחד או אחת שמגיעים אל השירות באים מתוך רצון להיות חלק מחברת הבוגרים ולהתנדב מתוך ערכי האחריות, המעורבות, הנתינה והשותפות. הערך המוסף והחשוב של השירות הוא הכרות עם נציגים של "שבטים" אחרים. רבות נכתב ויוחס לשרות הצבאי בתפקידו כמאחד את החברה הישראלית – עלינו להכניס לתוך האתוס של הבסיס וההכנה לחיים משותפים בישראל את השירות הלאומי והשירות האזרחי ולהכיר בהם כמנוע ומנוף לחיים בוגרים ופרודוקטיביים.
מתוך ההבנה לתרומה הגדולה של השירות לחברה הישראלית עלינו לפעול כדי להגדיל את מספר הצעירים מכל החברות בישראל שעושים שירות משמעותי – צבאי, לאומי או אזרחי עם תום לימודיהם במערכת החינוך. כמו כן עלינו להפנים כי שנות השירות הם הכנה נדרשת לעולם המבוגרים, בשנים אלו הצעיר והצעירה לומדים להכיר את החברה הישראלית על גווניה, מתרגלים מיומנויות נדרשות לשוק העבודה כמו התמדה ועבודת צוות; הם מכירים מבוגרים שיכולים להוות דוגמה, הם לומדים להתמודד עם אתגרים של אי הסכמות, דעות שונות ועוד, כל זאת עם ליווי והדרכה של מפקדים או רכזי שירות לאומי או אזרחי. שנות השירות הם שלב הכרחי למוביליות חברתית בישראל. ועתה כשבמקומות רבים כל כך עלתה אש של שנאה פירוד ופחד מהאחר, הצעירים שנפגשים זה עם זה במסגרת השירות, דווקא מהם עולה התקווה שנצליח בכל זאת לדבר גם אם בלי להסכים, לכבד גם אם אנחנו שונים זה מזה.
תמי חלמיש אייזנמן היא מנכ"לית אלומה המלווה עשרות אלפי צעירים בישראל בתחומי השירות התעסוקה והאקדמיה
