השפעתו רחבת ההיקף של אסון מירון טרם התבררה במלואה, אבל היא הצליחה להגיע עד חגיגות האליפות של מכבי חיפה. אחרי עשר שנים ללא ניצחון זכתה הקבוצה באליפות המדינה, ועיריית חיפה ביקשה לציין את המאורע בחגיגה רשמית לעשרות אלפי האוהדים. אך אז באה משטרת ישראל ושפכה מקלחת של צוננים, כאשר הוציאה צו סגירה לאירוע בנימוק ש"מבקשי הבקשה מטעם המארגנים לא עמדו בדרישות הבטיחות, האבטחה והרישוי אשר הוצבו להם בהתאם לחוק". מעיריית חיפה נמסר בתגובה כי היא קיבלה מהמשטרה שורה של דרישות ותנאים חסרי תקדים, וכי אף שעמדו בכל הדרישות, לרבות אבטחה מוגברת ודרישות מהנדסים, במשטרת ישראל בחרו לבטל את האירוע.
לא קשה לזהות כאן את סימניה של הטראומה המשטרתית מאסון מירון. מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין. עוד לפני מסקנות ועדת החקירה שטרם מונתה, ברור שהמשטרה איננה מעוניינת לקחת שום סיכון בכל הנוגע לאירועים המוניים שקשה לאבטח. היא לא זקוקה לאירוע נוסף כזה במשמרת שלה, והאוהדים המאוכזבים של מכבי חיפה הם מחיר פעוט לשלם. אגב, ביטול האירוע לא מנע מאלפי אוהדים להתאסף מחוץ לאצטדיון ולחגוג בכל זאת, אבל הם עשו זאת בצורה לא מוסדרת ולא מאובטחת. התנהלות המשטרה אולי לא מונעת את האסון הבא, אבל הוא לפחות לא יקרה תחת אישורה וניהולה.
בשטח מרגישים את החמרת הנהלים מצד המשטרה בשבועות האחרונים. עד לאירוע מירון עבדו במשרד לביטחון הפנים דווקא על הקלות בתהליכי הרישוי לאירועי תרבות, בידור וספורט גדולים (מעל 500 איש) המתקיימים תחת כיפת השמיים. אירועים אלה דורשים רישוי מיוחד הכולל רשימה ארוכה של דרישות בטיחות ואישורים שמעניקה המשטרה. הנהלים עמומים לעיתים, ותלויים במידה רבה בקצין הרישוי המקומי שקובע בפועל דרישות משלו לקיום האירוע. כל אחת מהדרישות הללו כרוכה כמובן בעלויות ניכרות. מארגני האירוע נדרשים לשלם עבור כל יועץ בטיחות, מהנדס, ניידת משטרה ורופא שצריך לשהות במקום. גם המשטרה עצמה איננה מאבטחת את האירועים האלו בחינם, וחברות ההפקה מתבקשות להעביר לה סכומים גדולים תמורת האבטחה הזו.
מפיקי האירועים הגדולים מדווחים כי מאז אסון מירון ניכרת החמרה ברורה בנהלים, שהיו ממילא קשים. "עשינו עבודה גדולה ורצינית מאוד בסוגיית האירועים הפתוחים כדי לטייב את הרגולציה עליהם, אבל עכשיו המשטרה בפאניקה בגלל האסון במירון, והם מחמירים את הנהלים לכל המפיקים", אמרה לנו ענבל ג'וריני־פרץ, מנכ"לית איגוד האמרגנים ומפיקי הבמה בישראל. מתמונת המצב שהיא מקבלת מהמפיקים עולה כי "עכשיו המשחק השתנה. יש הרבה חוסר ודאות אצל מי האחריות, ויש גורמים שלא רוצים לקחת אחריות על אירועים. משטרת ירושלים למשל, לא מאשרת כרגע שום אירועים תחת פריט רישוי 7.7ה (העוסק ב"אירוע תרבות בידור וספורט תחת כיפת השמיים, ל־500 משתתפים או יותר"; ר"מ). הם רוצים שמי שייקח אחריות על האירועים והבטיחות בהם זו הרשות המקומית. זה לא מה שהיה עד היום. בדרך כלל מי שלוקח אחריות זה מהנדס הבטיחות ומנהל האירוע, אבל עכשיו מחפשים גורם אחר גדול שייקח אחריות על האירועים".
לא מדובר בהחמרת האכיפה של התקנות הקיימות, אלא בדרישות חדשות ובהחמרה נוספת. על פי ג'וריני, במקומות רבים המשטרה דורשת יותר שוטרים בשכר, יותר נציגים של מד"א, יותר נציגי כבאות והצלה. לכל דרישה כזו יש תג מחיר ועלויות הפקה, שלרוב מתגלגלות אל הצרכן הסופי. הנפגע העיקרי מהדרישות המחמירות הוא עולם התרבות, שהתחיל לראות את האור בקצה מנהרת הקורונה, וההחמרות החדשות מקשות עליו להתאושש.
בירושלים במיוחד, מפיקים מתארים החמרת הנחיות על קיום אירועים, גם קטנים מ־500 איש. שם ההחמרה נקשרת לאסון הטריבונה בחסידות קרלין. המשטרה איננה אחראית לבטיחות האירועים, אבל היא רוצה שמישהו אחר יהיה אחראי, ומחייבת חתימה של פקיד עירייה על תוכנית בטיחות של כל אירוע, לא משנה גודלו, אחרת אין אישור לקיים את האירוע. עיריית ירושלים לא מוכנה לקחת אחריות, והמפיקים נותרים תקועים באמצע.
גם בהתאחדות המלונות מדווחים על החמרה באירועים גדולים, שבעבר קיבלו אישור. עו"ד ניר קפלן, ראש מחלקת הרגולציה בהתאחדות המלונות, מספר על דרישות חדשות שצצות לפתע, כמו דרישה ממלונות להגיש תשריט מעודכן של השטח אחת לחצי שנה, גם אם לא נעשה בו שום שינוי. המשמעות היא שצריך להביא מודד לשטח אחת לחצי שנה, בעלות של אלפי שקלים (בין 4,000 ל־8,000, תלוי בגודל השטח). לדברי קפלן, הכבאות באילת אוסרת לפתע על קיום אירועים ליותר מ־2,000 איש, במלונות שעל פי שטחם יכולים לקיים אירוע של 6,000 איש. פתאום נדרשת גם בדיקה של מגלשות המים במלונות, המתאפשרת רק על ידי יועץ בטיחות שמתמחה בתקן הישראלי למגלשות מים.
"בעבר אישרו מסיבות סטודנטים כמו פאנג'ויה, עכשיו לא מאשרים", אמר לנו קפלן. "מלונות שבעשרים השנים האחרונות אישרו את המסיבות בהם, עכשיו לא מאשרים. מדוע זה אושר כל השנים? למה עד עכשיו אושר עם שתי יציאות חירום, ועכשיו צריך שלוש? מה השתנה? זה בסדר לבחון שוב את הדברים, ואם היו דברים שאושרו בטעות בעבר צריך לתקן. אבל במקום שלא עשו טעות והכול נעשה כחוק, אין סיבה להכביד על העסקים. האסון התרחש במירון, במקום שלא זקוק לרישיון עסקים ואין עליו ביקורת כמו שיש על עסקים. במקום לטפל במקומות האלה, מכבידים על עסקים".
החמרת הנהלים מקשה במיוחד על העסקים הפרטיים, כיוון שהיא הופכת את האירועים ללא כלכליים. מפיקים שדיברנו איתם אומרים שעולם התרבות אולי נפתח באופן רשמי אחרי שנת הקורונה, אך האירועים נתקעים בפוליטיקה שבין המשטרה לעירייה, שכן אף אחת מהרשויות לא רוצה לקבל אחריות. התנהלות כזו לאורך זמן תביא לצמצום היוזמה הפרטית בתחום התרבות, ותאפשר רק אירועים ממשלתיים או עירוניים, שמוכנים לקחת על עצמם את הסיכונים והעלויות. כפי שציין קפלן, אין קשר בין האירועים הללו לאירוע במירון, שבכלל לא דרש רישוי מהסוג הזה. הכשלים במירון היו, ככל הנראה, אחרים לגמרי.
אסון נורא כמו זה שקרה במירון לא יכול להביא למסקנה שלפיה אין לקיים אירועים המוניים כלל, או להקשיח את התנאים כך שעלות הפקתם תהיה בלתי נסבלת. האוהדים המאוכזבים של מכבי חיפה מסרו לאחר ביטול האירוע כי "אחד מתפקידיה המרכזיים של משטרה הוא להעניק חופש ואפשרות להמון לחגוג אירועים חשובים ביום חגם". הם צודקים בהחלט. המשטרה צריכה לחשוב כיצד לאפשר פעילות בצורה בטוחה, לא כיצד למנוע אותה רק כדי להתחמק בכל מחיר ממקרה של אסון.
האסונות עלולים לקרות דווקא במקומות הלא־מוסדרים, שבהם מעלימים עין ולא פונים לבקש אישור בטופס עם שבעה העתקים וחתימה של מהנדס. גם במקרה הזה, כמו בסוגיות המשילות בנגב ובגליל, הפרוטקשן והנשק הבלתי חוקי, וכמו בערים החרדיות בתקופת הקורונה – המשטרה מעדיפה לאכוף בחומרה את החוק על מי שממילא מקפיד עליו. באירועים הפרטיים הגדולים שמבקשים אישור מהמשטרה יש חברת הפקה, בעלי עסק פרטיים וחברת ביטוח שלכולם אינטרס אישי ומסחרי שלא יקרה אסון תחת ידיהם. המלונות נמצאים תחת ביקורת סדירה של משרד הבריאות, משרד העבודה, המשטרה, הכבאות, המשרד להגנת הסביבה ומי לא. המשטרה צריכה להחמיר דווקא באירועים הפיראטיים, במקומות שאינם מוסדרים ואצל מי שלא טורח לבקש אישור לאירוע. עליה להגביר את האכיפה על העבריינים, לא להחמיר את הנהלים על מי שמציית לחוק.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "למשטרה לא מוכרת שום החמרה או שינוי בנהלים. משטרת ישראל לא אחראית על בטיחות באירועים שמתקבלים באמצעות חוות דעת מקצועית על ידי מנהל האירוע".
