יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

משה מאירסדורף

עורך באתר מקור ראשון

ארכיון הטוויטר מציג: מצעד המבטיחים שלא הבטיחו לקיים

וגם: אם היה טוויטר בתקופת ההתנתקות, מרצ שפתאום מוותרת על זכויות להט"ב ואביב גפן שהפתיע את הדתיים

מדי פעם תוהים בינם לבין עצמם הכתומים מ־2005 מה היה קורה אם היו רשתות חברתיות אז בימי המאבק על גוש קטיף. הם מדמיינים את הפוסטים הזועמים על הפרת ההבטחה "דין נצרים כדין תל אביב", את קטעי הארכיון שהיו מראים איך שרון לועג לעמרם מצנע שהבטיח לצאת רק מנצרים, את שידורי הפייסבוק לייב מהמחאות ומהעצרות, איך היו מתייגים את חברי הכנסת מהליכוד שהלכו כמו עיוורים אחרי שרון, מוחים על הלוליינות המשפטית שסימנה ציבור שלם כאויב העם או איך היו מצליחים ליירט כל פייק שעיתונאים היו מאכילים את הציבור.

אם נשתמש בהליכתו של בנט לממשלה עם לפיד ותומכי הטרור כמקרה בוחן, אפשר לקבוע די בוודאות שבהתחשב בעובדה שכל אלו קרו בשבועות האחרונים, היינו מאבדים את עצמונה, נווה דקלים חומש ושא־נור גם אם הייתה לנו האפשרות להעלות סטורי או לצייץ תוך כדי. אריק שרון וחבריו בחווה היו מתעלמים מזה, כמו בנט ושאר חברי הרשימה שלו.

השילוב בין הרשתות החברתיות וגוגל (יחד עם האפשרות לצלם מסך) הפכו את החיים של מתנגדי הממשלה הזו להרבה יותר קלים. בכלל, אפשר להגיד שחייהם של הפוליטיקאים הפכו קשים יותר מאז השילוב הקטלני בין ארכיון אינסופי של התבטאויות והבטחות לבין האפשרות להזכיר לציבור את מה שאותו פוליטיקאי קיווה שישכחו.

השבוע האחרון עמד כולו בסימן "הארכיון זוכר הכול". לא עזרו מחיקות למיניהן. העלבון, האכזבה והכעס מהפרת הבטחות הבסיס למצביעי ימינה, ובכלל לציבור הימני, בלטו מכל ציוץ. ביחס ישיר אליהן, ניתן לאבחן בזהירות, עמדה ההתעלמות הגורפת של אותם ח"כים שהתחבאו היטב בלשכותיהם או בכפר המכבייה מבלי לעמוד מול הציבור ולתת להם דין וחשבון, או לפחות להתנצל.

אז הנה לתועלת הציבור, מדגם מייצג בהחלט של מה היה נכון וערכי לפני חודשיים ומה נכון היום. נתחיל עם יו"ר הרשימה כמובן:

הנה התכתבות שמביא העיתונאי בר שם־אור, בין נפתלי בנט ליואב "הצל" אליאסי, בימים שבנט דווקא אהב שהם כותבים על פעולותיו ותוכניותיו. אז הוא הציע להכניס שלוש אוגדות כדי להחזיר את הנגב לידי ישראל. אפשר להניח בזהירות שזה לא יקרה בממשלה הנוכחית:

והנה תגובתו הטרייה של נפתלי בנט. ההבטחה למנוע בחירות חמישיות הייתה "הבטחה ליבתית". כדי להימנע מחוסר הנימוס אז אני רק אגיב כפי שנהוג ברשת: פחחחחחח

וכעת שותפתו, איילת שקד, מהתקופה שגם היא אהבה לעשות השוואות להתנתקות מגוש קטיף ועל הלקחים שצריך ללמוד ממנה, מדברת על "אנשים שנחזו להיות ימין הפנו את עורפם למפעל ההתיישבות":

ובמסגרת התוכניות להחזיר את החוק והסדר לנגב, היא התכוונה אז, ככל הנראה, להפוך את כל מה שלא חוקי לחוקי כי זה בדיוק מה שההסכם עם רע"מ אומר:

והנה כאן, איילת שקד עונה ליועז הנדל שניסה לשכנע את הציבור הדתי לאומי שמקומו בכחול לבן, שהם חכמים ולא אידיוטים שימושיים לטובת מימוש האג'נדה של מרצ או המשותפת. השבוע, כידוע, היא עצמה חתמה איתם על הסכמים:

והנה ח"כ מתן כהנא מדבר על רגעים מבישים:

וכאן הוא מדבר על כך שאינו יכול לשבת בממשלה עם מפלגה שקוראת להעמיד אותו לדין. "חד משמעית":

ואם מחפשים השוואות לימי הגירוש מגוש קטיף אפשר למצוא אותן גם בתחום "ההסתה". גם אז איימו עלינו שמתנחלים ילבשו מדי צה"ל ויירו על החיילים שיבואו לגרש אותם מהבית, שר הביטחון מופז הודיע שיאספו נשקים מבתי המתנחלים ובמעריב הכותרת הראשית הייתה: "שרון: יש אווירה של ערב מלחמת אחים".

הפרקטיקה הזו ידועה לכל איש ימין. מוצאים תמונה ברשת שהעלה מישהו אנונימי, מפרסמים בדאגה על "ההסתה המשתוללת", מגבירים את האבטחה על האישיות שנגדה "מסיתים" ובכל פעם שעולה מרואיין מהימין דורשים ממנו לגנות, להתנער ולהסביר את "ההסתה".

גם במקרה הזה הארכיון והזיכרון הגיעו לטובת המגיבים:

אבל לא רק בוגד אסור להגיד מימין לשמאל ולא להפך. מתברר שגם שקרן זו הסתה:

ומתברר שגם להגיד מסוכן זה, ובכן, מסוכן (תלוי מי כמובן):

בימי הגירוש מגוש קטיף, לכל מי שהיה בצד הכתום של המפה היה ברור שזה הולך להיות אסון. מעבר לוויתור על חלקי ארץ ישראל היה ברור לילדה בת 11 מה שהאלופים במטכ"ל לא ראו, או לא אמרו על זה דבר גם אם ראו.

במידה מסוימת גם כעת, למרות שהאמת זועקת מכל פינה ולא מעט אנשים ניסו להסביר לבנט וחבורתו שהשמאל משתמש בהם ויזרוק אותם ברגע שלא יזדקק להם, בנט ואנשיו לא רואים או לא רוצים לראות. לכולם היה ברור שהמעבר החד בין מי שכונה "פאשיסט" או "מסוכן" רק לפני תקופה קצרה ופתאום הומלך להיות ראש ממשלה, צריך להדליק נורה אדומה שאולי, אולי, אולי הכוונה של השמאל היא להגיע לימין דרך הבטחות ודיבורים חלקלקים על ה"טוב המשותף". הפיד התנדב במגוון אמצעים להסביר ולהוכיח לבנט וחבורתו שהם מה שקוראים בלשון העם "אידיוטים שמושיים". עד עכשיו זה לא כל כך עבד.

כלל אצבע ראשון, תראה מי בעדך ותחשוב למה. הנה קטע מדהים שמומלץ מאוד לראות.

ואם הכלל הזה לא משפיע, יש כאלו שאומרים את זה במפורש:

ואפשר להשתמש בדרכים יותר יצירתיות למי שגדל על הסדרה "פינוקיו":

ולסיכום 1:

ולסיכום 2:

השנתיים האחרונות היו עמוסות בהפרת הבטחות. מכל הצדדים. בנט אולי עושה את זה על ספידים אבל שינוי כיוון ב־180 מעלות מבלי למצמץ זו שיטה שלא הוא המציא. הנה לקט פוליטיקאים שהרשת דאגה להזכיר להם, גם השבוע, מה שווה המילה שלהם. הנה לדוגמה זה שרץ עם הסלוגן "מילה זו מילה":

יועז הנדל לא הסכים להתבסס על ח"כים תומכי טרור כשהיה בכחול לבן. משום מה, עם הממשלה הנוכחית הוא דווקא זורם:

והנה יאיר לפיד מדבר על רמאים (כאלו שעברו לצד השני כמובן. הרמאים שבצד שלו עושים עבודת קודש):

וכמובן גם מפלגת מרצ שכחה כמה עקרונות חשובים ויסודיים שלה בימים האחרונים. דוגמה, "בקטנה" מה שנקרא, ח"כ רוטמן הזכיר באיזו התלהבות הם עתרו לבג"צ נגד ממשלת החילופים יחד עם התנועה לאיכות השלטון:

אבל שיא השיאים קרה השבוע אחרי שהתברר שמפלגת רע"ם התנתה את ישיבתה בקואליציה בכך שלא יועלו להצבעה חוקים המקדמים ומכירים בקהילה הלהט"בית:

זוכרים שרפי פרץ אמר משהו לא מהוקצע על טיפולי המרה? את האמירות שלא ישבו איתו בשום קואליציה; כינו אותו הומופוב גזען; מכתבי מורים ומפקחים המגנים אותו התפרסמו בעיתונים.

זוכרים את המהומה שקמה כשהרב יגאל לוינשטיין אמר סוטים? את הדרישה לסגור את המכינה ולהפסיק להעביר לה תקציבים? אז נחשו מה.

רוצים לשמוע את תגובתו של הורוביץ?

כשזה היה הרב רפי פרץ הורוביץ אמר: " אתה לא שר חינוך, אתה שר החושך. אתה לא ראוי להיות מופקד על עתיד הילדים שלנו", וקרא לראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את פרץ לאלתר.

כשזה וליד טאהא, שותפו לקואליציה זה "דברים שלא צריך להגיד":

ענבי הגפן

בתוך כל מהומת "הכול בכול" התקיים מופע משותף של אברהם פריד ואביב גפן. למי שגדל בישראל בשנות ה־90 זה באמת היה מחזה מיוחד.

הפיד כל כך התרגש אבל לא ויתר על הניסיון לדמיין מה יהיו הצעדים הבאים של גפן שהתחיל בתור הנער המורד שעלה לבמה עם שמלה ואיפור כבד וסיים עם כיפה סרוגה במופע של עתון בשבע:

משהו קטן וטוב

אחרי הפעמים הקודמות ששבר את הרשת, חבר אנדרדוס, נדב נווה, מפגיז שוב עם סרטון משעשע מאוד. הפעם עם ראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.