נֹהַל סִינְדֵּרֵלָה

יוֹם שֵׁנִי. הַדַּקּוֹת נִמְחָצוֹת
בַּמֵּרוֹץ הַשּׁוֹטֵף אֶל חֲצוֹת.
בַּחֲצוֹת יִקָּרְעוּ לִי שָׁמַי:
יוּנִי יָבוֹא, יָפוּג מַאי,

וּבְיוֹם הַמָּחָר, יוֹם שְׁלִישִׁי,
יִשְׂרָאֵל
תִּתְעַרְבֵּל, תִּתְנַהֵל לַחָפְשִׁי,
תִּתְקַהֵל;

וְהַלֹּא־הִתְחַסְּנוּ,
כָּל הַקְּרֵם דֶּה לָה קְרֵם,
יַעֲלוּ וְיִסְּעוּ
עִם כֻּלָּם עַל הַטְּרֵמְפּ.

רָצוֹת הַדַּקּוֹת לַחֲצוֹת בְּלִי עִרְעוּר –
גַּם אֶל רֶגַע שִׁחְרוּר הַתְּנוּעָה לְשִׁחְרוּר
הָאִשָּׁה הַדָּתִית מִמַּלְכֹּדֶת יָדָהּ
שֶׁל קְבוּצַת הַקָּצֶה שֶׁאִבְּדָה חוּשׁ מִדָּה.

בַּחֲצוֹת תִּשְׁתַּחְרֵר – וִישֻׁחְרַר לָהּ שָׂרִיד:
אֶפְשָׁרוּת פֵמִינִיסְטִית, דָּתִית, מוּסָרִית.
הָעֶרֶב חוֹתֵר אֶל הַלֵּיל.
הִזְדַּמְּנוּת אַחְרוֹנָה לְטַרְלֵל.

טִיק טִיק טַק. עוֹד דַּקָּה.
שְׁנִיָּה. פָּק!
זֶה הָיָה. זֶה פָּקַע.
תֹּקֶף פָּג.

וַיְהִי אוֹר. יוֹם שְׁלִישִׁי – וּרְבִיעִי.
וְהַלֵּיל, שׁוּב בְּאֶמְצַע הַחֹשֶׁךְ,
שׁוּב תִּהְיֶה מֶרְכָּבָה. אוֹ דְּלַעַת.
אוֹ שְׁתֵּיהֶן גַּם יַחַד.
אוֹ שֶׁ.

וּבִזְמַן שֶׁהָעֲצַבִּים פְּקַעַת
וּמְחַשֵּׁב אֶת קִצּוֹ הַמַּנְדָּט
כָּבְתָה תִּקְוַת קֶסֶם בַּכְּנֶסֶת,
סִכּוּי קָט לְפֶרֶץ חֶמְדַּת
אִמָּהוֹת, לְפֶרֶק שֶׁל סְקֶרְצוֹ,
לִקְצָת רִעֲנוּן.
מֵילָא, בְּסֵדֶר גַּם הֶרְצוֹג.
נוּ־נוּ.

אֶקְסְפְּרֵס אֶל חֲצוֹת. Nessun dorma.
וְאָז – לַפִּידִים בְּאוֹרוֹת.
אוּלַי נִרְאֶה חֹשֶׁךְ. אוּלַי נִרְאֶה אוֹר־בָּךְ.
עַכְשָׁו רַק מַתְחִיל הַמֵּרוֹץ.

מֵחַיֵּי הַמֶּמְשָׁלָה הַבָּאָה

שַׂר הַלֹּא נְתַנְיָהוּ
מָסַר לְשַׂר הַלֹּא נְתַנְיָהוּ:
בּוֹא נַעֲשֶׂה לֹא נְתַנְיָהוּ.
עָשִׂינוּ עֲסָקִים,
עָנָה שַׂר הַלֹּא נְתַנְיָהוּ,
הֲרֵי עַל מָה אֶפְשָׁר לְהַסְכִּים
אִם לֹא עַל לֹא נְתַנְיָהוּ.
מְלִיאַת מֶמְשֶׁלֶת לֹא נְתַנְיָהוּ
יָשְׁבָה לְבַשֵּׁל אֶת הַלֹּא נְתַנְיָהוּ
וּמִתּוֹךְ לִבּוּן עָמֹק, מִתּוֹךְ
חִדּוּד יָרֵךְ לֹא נְתַנְיָהוּ בַּעֲמִיתוֹ,
חָבְרָה לְחַשֵּׁל אֶת הַלֹּא נְתַנְיָהוּ
וְהִשִּׁיקָה שֶׁלֶט: כָּאן לֹא נְתַנְיָהוּ.
עוֹד יוֹם עָבַר, וְכָל לֹא נְתַנְיָהוּ,
וְלֹא נְתַנְיָהוּ בִּפְרָט,
הָלְכוּ לִישֹׁן לִקְרַאת
הַמָּחֳרָת.