בבחירות מרץ 2020 זכתה הליכוד למירב הקולות בקרב בוחרי יו"ש. בבחירות האחרונות, מרץ 2021, הייתה הליכוד במקום השני, כשבמקום הראשון סמוטריץ' לאחר שביבי "תרם" קולות רבים למפלגתו. מפלגת ימינה של נפתלי בנט, שלכאורה מייצגת את המתנחלים, קיבלה ביו"ש פחות מ־14 אחוזים, כשחלק גדול מהם, כך נראה, מתחרט כיום על הצבעתו. למעשה, גוש הימין שהלך עם הליכוד לאופוזיציה קיבל ביו"ש כ־70 אחוזים מסך קולות המצביעים – גבוה כמעט מכל אזור אחר בארץ. הדבר מראה בפירוש שאין רק "ברית" בין המתיישבים לליכוד, אלא הם חלק בלתי נפרד מהתנועה.
בסוף השבוע האחרון פרסם מוטי אוחנה, חבר מרכז ליכוד מירושלים, מאמר בעיתון הארץ בו הוא טוען כי "המתנחלים", כפי שהוא מכנה אותם, בגדו בליכוד משום שבנט העדיף את מיכאלי, ועל כן יש לפרק את הברית בינם לבין הפריפריה הליכודית. פירוק הברית לטענתו, אמור להביא לשינוי תפיסתי שבו הליכוד יחזור לתוכנית האוטונומיה, יפנה "בכאב" התנחלויות ויחזיר את הכסף מהמתנחלים לפריפריה. על הדרך הוא גם מבקש להפקיר את הר הבית למוסלמים.
ראשית, אין מנוס מלהתייחס לחיבור התמוה והשגוי שעושה אוחנה בין המתיישבים ביהודה ושומרון לבין בנט. אחוזי ההצבעה הנמוכים ביו"ש לבנט ומפלגתו, בצירוף העובדה שאין אחד ברשימת ימינה שהוא תושב יו"ש, מובילים למסקנה כי אוחנה קודם ירה על "המתנחלים" חץ ואז סימן את המטרה.
המטרה שאוחנה סימן היא החזרת תוכנית האוטונומיה ביו"ש לשולחן הדיונים בליכוד. הוא עושה זאת לאחר שרק לפני שנתיים הצביע מרכז המפלגה, פה אחד, בעד החלת ריבונות על כל שטחי ישראל והוסיף זאת לחוקת הליכוד. הוא עושה זאת לאחר שבאופן עקבי מתפקדי הליכוד השאירו מאחור נציגים שהביעו תמיכה בתוכניות הזויות ומסוכנות למדינת ישראל. לשמחתנו, מתפקדי הליכוד בוחרים כבר שנים ארוכות חברי כנסת אידיאולוגיים שלא משנים את עמדתם בגלל ברית זו או אחרת. מפלגת הליכוד ונציגיה בכנסת תומכים ביהודה ושומרון, בפריפריה ובמסורת ישראל לא בגלל ברית אלא מתוך אמונה שורשית וערכית. מירי רגב השלימה פערי תרבות ביו"ש ובפריפריה, ישראל כץ הזניק את פיתוח התחבורה לשני חלקי הארץ שהוזנחו שנים, ובנימין נתניהו הביא את העשור הביטחוני הטוב ביותר מקום מדינת ישראל – התחיל ביו"ש וגלש לכל חלקי הארץ. לא אחד על חשבון השני אלא אחד תלוי בשני. דבריו של כותב המאמר כי יש לשנות תפיסת עולם בגלל ברית שהופרה, לטענתו, מעידים בעיקר על מניעיו האופורטוניסטים הזרים לליכוד.
בשולי הדברים, לא מיותר להתעכב על הפלטפורמה שבה בחר אוחנה לפרסם את מאמרו. אם רצה לפנות עם רעיונותיו לחברי הליכוד על מנת ליצור שיח מפלגתי בנושא, נראה כי היה מפרסם את מאמרו באחד מעיתוני הימין הרבים ולא בעיתון הארץ. מוטי אוחנה יודע שהאידיאולוגיה שלו הפסידה פעם אחר פעם בתוך הליכוד וכל מי שייצג אותה הוא כיום "בכיר הליכוד לשעבר". משום כך עשה מעשה "שוברים שתיקה" ופנה לשמאל על מנת שיתערב בתוך הליכוד ויעזור לו לממש את האידיאולוגיה שלו. בחודשים האחרונים נראה כי ישנה אופנה של חלקים מהימין לאמץ פרקטיקות של השמאל. לא אצלנו, בליכוד לא ניתן לזה לקרות.
