אחרי העקיצות והצעקות שליוו את נאומי הח"כים אתמול (א') ואחרי השבעת השרים יצאו כל חברי הכנסת מהמליאה. בחוץ הייתה המולת מנצחים. חיבוקים ונשיקות, צילומי סלפי והרבה רגעים אנושיים שנתפסו בעדשה של מצלמת חדשות 12.
אחד מהרגעים הללו היה כאשר ליהיא לפיד, אשתו של שר החוץ הנכנס, דחפה את בנה יואב לפיד לצעוד לצידו של אביו. הבן היה שמח ונרגש ועל פניו ניתן היה לראות ביישנות. אביו צעד לצידו וליהיא הלכה מאחוריהם והניחה ידיים על כתפיו של יואב.
חיפוש קצר בגוגל הבהיר לי שלא מדובר בבן של ליהיא לפיד, אלא בבנו הבכור מנישואיו הראשונים של יאיר. כל אימא טובה תיתן לבן / לבת שלה את מרכז הבמה, בטח כשמדובר ברגעים של שמחת ניצחון. אבל בכלל לא מובן מאליו לפנות את הדרך לבן שהוא לא שלך, ועוד יותר לא מובן מאליו לעשות את זה בכל כך הרבה אהבה.
וברגע אחד זה היכה בי, כמה קל היה ליאיר לוותר על המקום הראשון בפעם השנייה, כשבבית האישה שאיתו יודעת לתת את המקום הראשון לילד שלו. כמה קל לקבל החלטות כשיש אהבה בבית.
לאישה של נציג ציבור יש השפעה, כך או כך, עליו ועל התפקוד שלו. בין אם היא פעילה ובין אם היא נחבאת אל הכלים. קל וחומר כשמדובר בראש ממשלה, אי אפשר להתעלם מכך שגם לילדיו יש מקום לצידו. בין אם הם שולחים לבבות מהיציע בהשבעה קשה, ובין אם הם אומרים דברים שמעצבנים אותנו ומגנים עליו באגרסביות.
ואולי בכהונה החדשה הזו הציבור והתקשורת יכבדו את המשפחה של ראש הממשלה באשר היא. זה לא רק יגרום לראש הממשלה להיות טוב יותר זה גם יזכיר לנו שהמשפחה תמיד צריכה לבוא במקום הראשון, גם כזו שלא קשורה בדם.
